11846956_sאם מישהו חושב שמערכת “יצירת הפרופיל” שבשימוש על ידי אנשי הביטחון בנמל התעופה בן גוריון יוצרת בעיית פרטיות, שיחשוב שוב. היום סוגיות של פרטיות הם אתגר בעולם טכנולוגיית הסריקה. ברחבי עולם חברות נאלצות להתאים את הטכנולוגיה שלהם כדי שלא יושפעו הסורקים שלהם על ידי בעיות פרטיות. חשיבה חדשנית במירוץ למצוא אופן מתאים של זיהוי ניתן למצוא בדוגמא של סורק גוף, אשר עושה שימוש בחיישנים ביולוגיים – עכברים.

חברה ישראלית, חברת ביו-אקפלוררס משתמשת בביו-חיישנים מרובים, רגישים מאוד שמזהים אדים של חומרי היעד הנמדדים בחלקיקים זעירים. מנהל הבטיחות ברשות התחבורה האמריקאית (TSA) הודיע ​​כי סורקים אשר עושים שימוש בקרינת רנטגן במינון נמוך ייעלמו עד יוני, וכי החברה שמייצרת אותם לא מסוגלת לעמוד באתגרים שמציבה סוגיית הפרטיות. השימוש בסורקי גוף הוצג לאחר שנוסעי חברת תעופה הגניבו חומרי נפץ לטיסה בדרך לדטרויט בחג המולד בשנת 2009. סורקי הגוף המלאים הראשונים שהוצבו – גררו ביקורת חריפה ונמשכת של נוסעים אשר ניצפו “כאילו” היו עירומים.

הרעיון מאחורי מודל זה של סורק היה מוצק מכיוון שעובדי הביטחון יכולים היו לזהות עצמים מתכתיים כמו רובים כמו גם פריטים שאינם מתכתיים כגון חומר נפץ פלסטי. למרבה הצער, הסורקים הראו גם כל פרט אחר של גופו של הנוסע. הרשות האמריקאית מגינה על הסורקים, ומנהל הבטיחות אמר שהתמונות לא יכולות להיות מאוחסנות וניצפות רק על ידי עובד ביטחון שלא מקיים אינטראקציה עם הנוסע. אבל עדיין הסריקה העלתה חששות בנושאי פרטיות. לאחר מכן, הקונגרס האמריקאי הנחה שהסורקים צריכים לייצר תמונה כללית ומטושטשת יותר –  או להיות מוסרים עד יוני. קיימים סורקי גוף אחרים בשדה תעופה בשימוש כיום שמייצרים מתווה גוף גנרי במקום תמונת עירום. סורקים אלה יישארו בשימוש.

ביום חמישי האחרון חברת Rapiscan, היצרנית של סורק ה-X, הודיעה כי היא לא תהיה מסוגלת לעמוד בתאריך יעד יוני. כתוצאה מכך ה-TSA הודיעה ביום שישי כי הסתיים החוזה שלה לעבודה עם Rapiscan. “הצורך באיתור חומרים כל זמן גדל, ומציב בפנינו אתגרים מורכבים יותר ויותר, ובהם – נושא הפרטיות”, אומר יובל אמסטרדם, הסמנכ”ל HLS בקבוצת תמר. הוא מוסיף, “ברחבי העולם, חברות נאלצות להתאים את הטכנולוגיה שלהם כדי להסתגל לתנאים החדשים שנוצרו בנושאי פרטיות. התאמה זו לא הביאה לטכנולוגיה טובה יותר, להיפך, היא לקחה אותנו בחזרה לנקודת האפס “.

אמסטרדם מכיר בזאת, כי חידושים מוצגים תמיד. אחד מהחידושים הללו הוא השימוש בחיישני ביו לצורת זיהוי חומרים אסורים.המערכת של קבוצת תמר נותנת פתרון חלוץ בתחום כדי לענות על הדרישה הגוברת לזיהוי האמין ובטוח של חומרי נפץ, סמים ועוד.  פטנט זה כולל מספר חיישנים, לצד חיישני ביו – עכברים – שיישארו סמויים מן העין בכל העת.

זרימת האוויר עוברת מהנבדק שהוקרן ומופנה למחסנית המכילה את העכבר. חיישן הביו מאפשר לזהות חומר יעד ספציפי כחלק מקיום השגרה של העכבר. תהליך המיון כולו לוקח 6-8 שניות בלבד. לדברי אמסטרדם, “אנו בעצם לקחנו את המכונה המסובכת ביותר ועדיין חדשנית כדי להמשיך ולאפשר את השימוש בה. מאז ניתן לאמן חיישני-ביו לזהות כל חומר יעד חדש תוך ימים, מגוון יישומים בהם הם יכולים לשמש ניתן להרחבה במהירות. “