נשק ביולוגי – פצצת אטום לעניים
מקורות מודיעיניים בעולם מעריכים כי איראן עוסקת מזה שנים בפיתוח ארסנל נשק ביולוגי וכימי והיא בעלת המאגר הגדול ביותר בעולם של נשק כימי מן הסוגים המכילים “חומרים גורמי כוויות, חֶנק, פגיעות בדם ובעצבים”; עוד קובעים המומחים כי ניתוח הפעילות במפעלי הייצור הביולוגיים-כימיים האיראניים – על פי מעקב לווייני – מצביע על כך שתכניות המחקר של איראן בתחום הנשק הכימי שאפתניות ממש כמו תכניותיה בתחום הנשק הגרעיני
עמי דור-און
אמצעי לוחמה ביולוגיים, הממוקמים בתודעת הציבור תחת האות “בית” במונח אב”כ, נתפסים לכאורה כעוד סוג של נשק, אחד מני רבים. למרבה הצער אין טעות גדולה מזו ואולי הגיע המועד לחשוף את הסכנות הנוראות שנשק מן הסוג הזה נושא תחת כנפיו השטניות.
במלים הפשוטות ביותר יש לומר כך: נשק ביולוגי הוא אמצעי להשמדה המונית המפעיל תגובת שרשרת הרבה יותר חמורה מזו המתקיימת בעת פיצוץ גרעיני. אם מהותה של תגובת השרשרת הגרעינית שהיא מתרחשת בחלקיקי שנייה כאשר גרעיני אטום מתבקעים, משחררים חלקיקים נוספים שמתבקעים ויוצרים אנרגיה הרסנית, הרי תגובת השרשרת של הלוחמה הביולוגית משתרעת על פני שעות וימים. את מהותו של התהליך ניתן לתאר באופן הבא: חיידקים או נגיפים מעטים חודרים לגופו של אדם בריא – בשאיפת אוויר או דרך מי שתייה – מתרבים במהירות בגוף האדם ויוצאים ממנו כעבור זמן בהמוניהם ומדביקים בני אדם נוספים, המדביקים אחרים וחוזר חלילה. גופו של האדם הנפגע הוא בבחינת “כור גרעיני” המייצר, ביעילות רבה, חומר לחימה נוסף בשליחותו של התוקף.
קיימות דרכים מגוונות ביותר לפיזור מיקרואורגניזמים ביולוגיים, החל במטענים המשוגרים בראשיהם של טילים, פצצות ופגזים נושאי ראש ביולוגי, מטוסי ריסוס קלים, מרססי יד, מטעני נפץ קטנים טעונים בחיידקים קטלניים וכלה בבקבוק פשוט המכיל חיידקים אלימים המסוגלים לזהם מאגרים של מי שתייה. לכל מי שעוסק בתחום ברור כי מכל סוגי הנשק להשמדה המונית – הביולוגי הוא המסוכן ביותר. בעוד שהנשק
הכימי פועל רק באותו שטח מוגבל שבו קיים ריכוז גבוה של החומר הרעיל (גז, למשל) הרי שחומר לחימה ביולוגי יכול לגרום למגיפה שמתפשטת לאוכלוסיות המפוזרות על פני שטחים של מדינות שלמות.
המדינה שהתמחתה בתעשיית המוות הביולוגי-כימי – שעלות ייצורו נמוכה מאוד יחסית לעלות הייצור של נשק גרעיני – הייתה עיראק בימי שלטונו הרצחני של סאדאם חוסיין. מחקרי הפדרציה של מדעני ארה”ב (FAS) מגלים כי החל משנת 1985 הפיקו העיראקים במפעל כימי בעיר סאמארה כ-50 טונות גז חרדל מדי שנה ואף השתמשו בו נגד הכורדים. זה ועוד. בסיוע ידע של חברות אירופיות יצר המפעל בסאמארה גם גזי עצבים קטלניים – סארין (SARIN) וטאבון (TABUN). את הטאבון, אגב, חומר בעל רעילות גבוהה ליונקים, פיתח ב-1936 כימאי גרמני. בהמשך פיתחו מדענים שונים בעולם מספר תוספות-מוות “חשובות”: הרעלן בוטולינום (BUTOLINUM), הרעלן המגיפתי אנטראקס (BACILLUS ANTHRACIS) ואף נגיף מגפתי של אבעבועות שחורות.
העיראקים לא הסתפקו בייצור חומרי ההרג הכימיים. הם גם השקיעו אמצעים לא מבוטלים בפיתוח יכולות להביא את תכשירי הרצח האלה אל יעדי האויב. לקראת המלחמה עם איראן (1980-1988) פיתחו מדעני עיראק יכולות התקפיות, ברמה הטקטית והאסטרטגית. חיל התותחנים העיראקי , למשל, השתמש אז בתותחים מדגם 5G- בעלי טווח של 42 ק”מ שבהם הוטענו פגזים נושאים מטענים כימיים וביולוגיים. במקביל פיתחו העיראקים גם ראשי חץ ייחודים לאמצעי השמדה כימיים וביולוגיים, עמידים בטמפרטורות גבוהות, והניתנים לשיגור בטילי סקאד על סוגיהם השונים.
גם איראן עוסקת מזה שנים בפיתוח ארסנל נשק ביולוגי וכימי. מקורות מודיעיניים במערב משוכנעים שאיראן היא בעלת המאגר הגדול ביותר בעולם של נשק כימי ומאגריה מכילים “חומרים גורמי כוויות, חֶנק, פגיעות בדם ובעצבים”, כולל אמצעים טכנולוגיים להוביל את החומרים האלה אל אדמת האויב. ואויב לעניין זה היא גם ישראל. עוד קובעים המומחים כי ניתוח הפעילות במפעלי הייצור הביולוגיים-כימיים האיראניים – על פי מעקב לווייני – מצביע על כך שתכניות המחקר של איראן בתחום הנשק הכימי שאפתניות ממש כמו תכניותיה בתחום הנשק הגרעיני.
מה, בעצם, טיבם של גזי העצבים וחיידקי המגיפות האלה?. נתחיל במגיפות: אבעבועות שחורות (באנגלית: SMALLPOX) היא מחלה מדבקת הנגרמת על ידי נגיף העובר מאדם לאדם דרך האוויר. נגיף האבעבועות השחורות הכחיד מיליונים בכל רחבי העולם וככל הנראה היה המחלה הקטלנית ביותר בהיסטוריה, עד שנמצא לה חיסון. בשנת 1986 המליץ ארגון הבריאות העולמי לכל מעבדות המחקר הגדולות בעולם להשמיד את נגיפי המגיפה שמהם פותחו החיסונים. רוב מדינות העולם מילאו אחר ההוראה. פרט לבריה”מ. הדאגה במערב מהפעילות שמאחורי מסך הסודיות הסובייטי הזו לא נבעה מן החשש שבריה”מ תשתמש בנשק זה, אלא מן החשש שמידע ונשק מגיפתי כאלה יזלגו למדינות שלישיות, כמו לוב, עיראק, איראן ואחרות.
המגיפה הידועה ביותר בתחום הנשק הביולוגי היא האנטראקס. חיידק האנטראקס הינו אחד הרעילים ביותר הידוע לאדם והוא זכה לתואר ה”הרוצח הבלתי נראה”. הוא מופיע בתור תרחיף אבקתי החודר לדרכי הנשימה של האדם. הסכנה הגדולה הטמונה בו היא יציבותו בכל תנאי קיום (חום, קור) והעובדה שהוא נותר פעיל גם לאחר הרבה עשרות שנים. חיידק רעלני אחר, לא מגפתי, הוא הבוטולינום, (BOTULINUM) שמקורו לא פעם במזון מקולקל, ואיומו העיקרי בכך שהוא בעל פוטצניאל ממית קיצוני, אם לא ניתן לו הטיפול הנכון במועד הנכון.
לעומת המגיפות קיימים גזים הקוטלים את האדם באמצעות פגיעה בדרכי הנשימה ובשרירים. המוכר בכל הגזים האלה הוא גז החרדל. החומר שממנו מופק גז זה הוא נוזל צמיגי וחסר צבע. בשימושו הצבאי הוא מעורבב עם חומרים נוספים ומקבל גוון צהוב-חום וריח דומה לשל חרדל . שימוש צבאי נרחב נעשה בגז החרדל כבר במלחמת העולם הראשונה בעת מה שכונה “מלחמת התעלות”. גז קטלני יותר הוא ה”סארין” אשר כמו גזי עצבים אחרים, חודר לגוף האדם בנשימה או דרך העור החשוף, כשהוא מחסל את יכולת התקשורת של העצבים עם מערכות השרירים של האדם. התוצאה: עם היפגעות כל יכולות התקשורת בין המוח לגוף, מפסיקות לפעול מערכות החיים כמו – נשימה, שליטה על יציאות הגוף, שיתוק ואחריו מגיע המוות הכמעט מיידי בייסורים.
כל מי שמתמצא בנושא הנשק הביולוגי-כימי יודע כי במשך השנים שחלפו מאז הוטלו פצצות אטום על הירושימה ונגסאקי, השקיעה האנושות מאמצים ניכרים בפיתוח עוד ועוד אמצעי הרג מחרידים כמו חיידקי מגיפות מדבקות ומיגוון מוצרי הרג ביולוגיים וכימיים. אולם לא כל החיידקים המגפתיים האלה נועדו לחסל רק בני אדם. המוח האנושי הביא לעולם גם רעלנים ביולוגיים שאינם מיועדים ישירות נגד בני אדם אלא מכוונים נגד אמצעי המחייה של האנושות. וכיוון שהנגישות לחומרים הממיתים האלה קלה יחסית ויכולתם החדרתם לשטח פשוטה למדי, הפכו חומרים אלה לאיום הטרוריסטי החמור והמסוכן מכל המרחף מעל קיומו של העולם המערבי כיום, וליתר דיוק – מעל ארה”ב.
מהי, בעצם, הסכנה הזו? ארגון טרור פונדמנטליסטי יכול לרכוש מידע על הטכנולוגיות של פיתוח חיידקים מגפתיים מידבקים הפוגעים, באופן משמיד, במגוון גידולים חקלאיים. את החיידקים האלה אין צורך לפזר על פני כל שטחה של ארה”ב. די אם יוברחו נגיפים אלה לארה”ב במסגרת של מטען דיפלומטי ויועברו לחווה או שתיים בכל אחת מהמדינות החקלאיות. מן החוות האלה תתפשט המגיפה למרחבים החקלאיים האדירים בארה”ב. כל מי שמתמצא בפעילות העולם הכלכלי יודע כי ארה”ב היא אסם התבואה הגדול בעולם . ארה”ב מייצרת חיטה, פולי סויה וגרעיני תירס, למשל, הרבה מעבר לצרכיה העצמיים ואת היתרות היא מוכרת בשווקי העולם ואף אוגרת עודפים כמצבור אסטרטגי “לכל מקרה”.
הממשל האמריקאי מודע לסכנת הטרור החקלאי המאיימת הזו. לא מעט ועדות בקונגרס האמריקאי ערכו בשנים האחרונות שימועי מומחים שהבהירו למחוקקים את מהות הסיכונים. סביר להניח כי לא מעט מזרועות הממשל האמריקני עוסקות בפיתוח מנגנוני היערכות הגנתית נגד האיום שעד כה עדיין לא מומש ושמשמעותו – אם ייצא אל הפועל – רעב עולמי וקריסת מערכות מדינתיות.
העולם אינו חשוף כיום למשמעויות האיום הביולוגי כפי שהוא חשוף לאיום הגרעיני ורוב המדינות כלל אינן “מציפות” את הנושא לתודעת אזרחיהן. אחד ההסברים האפשריים לאי-הכנת הציבור למלחמה ביולוגית, הוא כי ההגנה מפני סוג כזה של מלחמה איננה פסיבית אלא הרתעתית. כלומר: כל ארגון טרור איסלאמי או מדינה פונדמנטליסטית מממנת טרור חייבים לדעת כי מי שיעז לתקוף את ארה”ב, או, למשל, את ישראל, בנשק ביולוגי-כימי להשמדה המונית, צפוי להנחתת מהלומת נגד הרסנית קשה.
אין חולק על כך כי מדינה, האחראית לשלומם ולביטחונם של אזרחיה, חייבת להיערך לקראת כל איום אפשרי, כולל איום ביולוגי. מן הטעם הזה, כך סביר להניח, עוסקים מדענים ישראלים, במכון המחקר הביולוגי בנס ציונה במציאת פתרון לשאלות הנובעות מאיומים של מלחמה ביולוגית. הוכחה לכאורה לכך ניתן למצוא באתר הרשמי של המכון שבו מצוינות העובדות הבאות: “המכון הוקם בשנת 1952. הוא מסונף למשרד ראש הממשלה ופועל בקשר הדוק עם משרד הביטחון. המכון נודע כגוף שעוסק, בין השאר, בפיתוח אמצעי הגנה מפני נשק ביולוגי ונשק כימי.מנגד , לפי טענות בעולם ,שלא ניתן להן אישור, המכון עוסק גם בפיתוח אמצעי לחימה כימיים וביולוגיים. בצד פעילותו הביטחונית החסויה, עוסק המכון גם בפעילות אזרחית גלויה, הכוללת פיתוח אמצעים לאבחון מחלות מידבקות”.
את מידת החשיבות המדעית שמקדישה ישראל לעבודת המכון ניתן להעריך מעיון במספרים שמופיעים גם הם באתר של המכון הביולוגי בנס ציונה: במכון מועסקים כ-350 עובדים, בהם כ-150 מדענים בעלי תואר דוקטור בביולוגיה, ביוכימיה, ביוטכנולוגיה, כימיה אנליטית, כימיה אורגנית, כימיה פיזיקלית, פרמקולוגיה, מתמטיקה, פיזיקה ומדעי הסביבה וגם כ-160 טכנאים.
בעקבות פרשת המרגל מרקוס קלינברג שהועסק בתפקיד מדעי בכיר במכון והעביר במשך שנים מידע קריטי לשולחיו הרוסים, סביר להניח כי אויבי ישראל שהיו קשורים אז לבריה”מ וכיום עם רוסיה, מבינים מה צפוי להם אם יחליטו להפעיל נגד ישראל נשק ביולוגי או כימי. ומן הטעם הזה סביר להניח שהם נזהרים להשאיר את ה”נשק הגרעיני לעניים” בגדר אופציה מאיימת אך לא ברת מימוש.
