כמה שינויים עובר כטב"ם בדרכו לשימוש מבצעי?
This post is also available in: 
English (אנגלית)
לאחר טלטלות ושינויים, המכרז האחרון לפרויקט כטב"ם ה-Stingray נקבע ל-2018, ובחיל הים האמריקני מקווים להביא אותו לשימוש מבצעי במהלך העשור הבא. ארבעת המתחרים הצפויים על הכטב"ם הם בואינג, נורטרופ גרומן, לוקהיד מרטין וג'נרל אטומיקס.
כטב"ם ה-Stingray קיבל את כינויו ואת שמו הרשמי MQ-25A ב-11 ביולי – דבר המהווה סימן לבאות בכל הקשור לייעודו, ובצבא ארה"ב מקווים שהכלי יוכל להיות משוגר ולבצע נחיתה בעזרת כבלי עצירה (המשמשים בד"כ לנחיתות חירום) תוך מספר שנים.
בדו"ח הרב שנתי של משרד ההגנה מ-2006 נכתב כי מטרתו לשמש כלי קטלני אשר חודר לעומק שטח האויב מבלי למשוך תשומת לב.
ב-2011, בהשפעת שר ההגנה, השתנה יעד הפרויקט והשאיפה הפכה להיות יצירת כטב"ם כמו הדגם הראשון אך חמוש בצורה מסיבית יותר, וכתוצאה מכך פחות זריז. המטרה הייתה לפתח כלי שיוכל לשמש פתרון זמני ללוחמה בלתי מאוישת בטרור, לקראת תרחיש בו ארה"ב מאבדת אחיזה בבסיסי כטב"מים באפגניסטן. את הגרסה הזו של הפרויקט כינו UCLASS.
לפי ה-UAS Vision, לאור ביקורת חריפה מצד הדרג המדיני, עברה גרסת חיל הים לפרויקט בדיקה אסטרטגית מקיפה שאותה הוביל סגנו של שר ההגנה, בוב וורק. לאחר הבדיקה הוחלט כי ייעוד הפרויקט יהיה ליצור כטב"ם שיבצע תדלוק אווירי לכלים אחרים (CBARS). נציגי חיל הים נועדו עם חיל האוויר על מנת למלא את היעדים הרב תחומיים על פי המטרות החדשות של הפרויקט.
בסופו של דבר, חיל הים וחיל האוויר החליטו להתאימו לייעודו החדש והפכו אותו לכטב"ם רב משימתי (MQ).
בעתיד, ה-Stingray יהווה רק שליש מהמרכיבים בהם ישתמש חיל הים עבור הכטב"ם הראשון המוצב על ספינה. בעוד שהדרישות משלדת כלי הטיס השתנו, הרי שתחנת הקרקע ויחידת הקישוריות מדגם ה-UCLASS המקורי ישודרגו ויושארו.
