כטב"מים על ספינות חיל הים הישראלי?

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת אריה אגוזי

השימוש ההולך וגובר בכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) על ידי כוחות הצבא יכול להיות מוגדר כמהפכה.

משימות אשר בעבר בוצעו על ידי מטוסים ומסוקים בלבד כעת מוטלות על כלים אוויריים ללא טיס.

במובן זה תמיד מעניין לראות מה אומרים "הלקוחות" האחרים, לא חיל הים, על פלטפורמות בלתי מאוישות.

חיל הים הישראלי עושה כרגע שימוש במסוקי Eurocopter AS-565 Panther ("עטלף") על קורבטות הטילים שלו מסוג סער 5.

החיפוש לתחליף בלתי מאויש למסוק ה"עטלף" נמשך כבר מזה מספר שנים, אך עד כה לא הוביל לתוצאות של ממש. זאת על אף העובדה שהתעשייה האווירית, החברה לפיתוח וייצור כטב"מים המובילה בישראל, הייתה מעורבת במאמץ ארוך-טווח לפיתוח מסוק בלתי מאויש. המאמץ הביא את התעשייה האווירית לכדי שיתוף פעולה עם התעשייה ההודית אך עדיין לא עלה מכך תוצר שהגיע לרמה מבצעית.

אנשי חיל הים יודעים שהם ייאלצו למצוא תחליף למסוק ה"עטלף" אך מודים שמקום מסוק בלתי מאויש בגודל מלא, הם דווקא רואים בחזונם דבר אחר, חזון אשר מתבסס על מספר כלים בלתי מאוישים בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית אשר יבצעו כל אחד את המשימה הייעודית שלו.

אחד, הם אומרים, יכול להיות מצויד במטען ייעודי אלקטרו-אופטי על מנת לזהות איומים בלב ים. השני יוכל להיות מצויד בעזרי הכוונת נשק כמו סמן לייזר ואחר בנשקים שיסייעו בהגנת הספינה.

חיל הים עושה אפילו צעד אחד נוסף קדימה. הם מדברים על חזון בו פלטפורמות בלתי מאוישות בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית אשר יוצבו לא רק על קורבטות הטילים מסוג סער 5, אלא גם על ספינות הסיור הקלות והמהירות מסוג "דבורה".

הפקטור האחד אשר יקבע אם החזון הזה יהפוך למציאות מבצעית הוא שכל הפלטפורמות האלה מוכרחות להיות אוטונומיות.

זוהי אינה משימה קלה כלל וכלל, במיוחד כאשר משטח הנחיתה לעתים מתנועע ומתנודד בים. אך העבודה נעשית והטכנולוגיה תמצא דרך לפצות על כוחות הטבע.