אגוזי עצבני – רקטות וחרם על ישראל

This post is also available in: English (אנגלית)

שוב שוגרו רקטות מעזה. לא אתייחס שוב לתגובה המצחיקה של צהל ששלח את חיל האויר להפציץ "תשתיות טרור". עוד כמה בורות גדולים בחולות של עזה.

אבל זו לא הבעיה

הבעיה היא שאין מדיניות, ובסיטואציה הזו המצב רק ילך וידרדר. לישראל אין מדיניות לגבי מה שקורה או צריך לקרות בעזה המכותרת ואין לה מדיניות מול מה שמכונה "הארגונים הסוררים" ברצועה. בממשלה בה יש יותר שרים עם תפקידים לא מוגדרים מאשר כאלה שתפקידם מוגדר , לא פלא שזה המצב.ואם הוא ימשך , עזה תמשיך להיות חבית חומר נפץ על גבולנו שמדי פעם מזכירה לנו שהיא יכולה להתפוצץ לנו בפנים.

הבעיה חמורה עוד יותר – אם וכאשר זה יקרה גם אז לישראל לא תהיה מדיניות. כאשר הכל מתנהל בשליפות, באלתורים, זה המצב.

במסגרת הקריאות של כמה ארגונים בינלאומיים נשלטי איסלאם לחרם על ישראל נשמעה גם קריאה לחרם בטחוני של כמה מדינות באירופה. "אל תמכרו להם נשק" הם קראו אך אלו שיזמו את  הסעיף הזה בקריאה לחרם, כל כך עסוקים בשנאה עיוורת לישראל עד שהם לא מכירים את העובדות הבסיסיות.

ישראל מוכרת מערכות נשק לאירופה ולא להפך. אבל במסגרת העליהום מוכתב על-ידי האיסלאם הקיצוני, העובדות לא מבלבלות את ראשי הארגונים יוזמי החרם שחלקם, אגב, נעזרים גם בישראלים בפעילותם.

הצופרים השמיעו צפירות עולות ויורדות ובמוסדות החינוך תרגלו ירידה למקלטים. בעלי תפקידים באפודים זוהרים פיקחו על כל מה שקורה והכל הצטלם נפלא לכל מהדורת החדשות בטלויזיה.

אבל עד כמה שתרגילים כאלה מתבקשים, אין להם כמעט כל ערך.אם רקטות וטילים יתחילו ליפול על ישראל העסק יהיה מסובך הרבה יותר מכפי שכל תרגיל, רחב ככל שיהיה, יכול להכין את האזרחים אליו.

תרגילים הם דבר טוב אבל כאשר הגנת העורף מחולקת בין שלוש או ארבע רשויות וכאשר הממשלה לא השכילה להחליט בצורה נחרצת מי עושה מה, כל כמה שאנשי צה"ל, מכבי האש, ופיקוד העורף יעשו את מלאכתם נאמנה, והם אכן עושים אותה כך, העסק לא יהיה יעיל, בודאי שלא בתנאי אמת.

אבל בממשלה צריך לתת תפקידים ריקים מתוכן לשרים שאין מה לעשות אתם וזה המצב.