This post is also available in:
English (אנגלית)
מערכות הגנה אווירית תלויות בזיהוי מוקדם מספיק של איום כדי שניתן יהיה לזהות אותו, לעקוב אחריו ולהחליט כיצד להגיב. מכ"מים קרקעיים וחיישנים אחרים מספקים חלק גדול מההתרעה הזו, אך הכיסוי שלהם מוגבל בשל גורמים כמו תנאי השטח ומיקום החיישנים. הוספת תצפיות מהחלל עשויה לספק מקור מידע נוסף עוד לפני שאיום אווירי מגיע למרחב האווירי המוגן.
Rheinmetall שיגרה את לוויין המעקב הראשון שפיתחה בשיתוף פעולה, בצעד ראשון לקראת הוספת שכבת חישה מהחלל למערכי ההגנה האווירית הצבאיים הקיימים.
הלוויין, שפותח יחד עם חברת החלל האיטלקית Argotec, נכנס למסלול ב־1 באוקטובר 2026 באמצעות משגר Falcon 9 של SpaceX.
במקום לשמש בעיקר כלוויין קונבנציונלי לצילום כדור הארץ, המערכת נועדה לאסוף מידע הרלוונטי באופן ממוקד לפעילות הגנה אווירית. החיישנים שלה מתוכננים לזהות על הקרקע סימנים הקשורים להיווצרותם של איומים אוויריים ולספק תצלומים ומידע על תמונת המצב שיכולים לתרום להתרעה מוקדמת יותר.
התפיסה אינה מתייחסת ללוויין כפלטפורמת מעקב עצמאית.
על פי דיווח של Interesting Engineering, המידע שנאסף מהחלל אמור לעבור עיבוד בסיוע בינה מלאכותית לפני שישולב במערכי ההגנה הלאומיים ובמערכות ההגנה האווירית הקיימות. החברה מתכננת לחבר את שכבת החישה המסלולית עם מערכות קרקעיות ורשתות טקטיות באמצעות מרכז פיקוד ושליטה.
כך, מידע שמזהה הלוויין יוכל להפוך למקור נוסף בתוך אותה רשת רחבה שבה משתמשים חיישנים ומערכות צבאיות אחרות.
השיגור באוקטובר הוא שלב ראשון בתהליך, ולא פריסה של מערך מבצעי שלם. החללית הראשונה תשמש לאימות יכולות החישה, עיבוד הנתונים והשילוב של המערכת בתנאי אמת במסלול.
אם הניסויים יצליחו והמשך הפיתוח יתקדם כמתוכנן, לוויינים נוספים יוכלו להרחיב את היקף הכיסוי ואת תדירותו.
שיגור נוסף כבר מתוכנן לשנת 2028, אם כי החברות לא חשפו כמה לוויינים עשויים להיכלל בסופו של דבר במערך המלא או מתי הוא צפוי להפוך למבצעי באופן מלא.
הגישה המודולרית מאפשרת להרחיב בהדרגה את הרכיב החללי ואת התשתיות התומכות בו, במקום לפרוס את הרשת כולה בבת אחת.
עבור מערכי ההגנה האווירית, הערך של מערך לוויינים כזה טמון בהוספת נקודת תצפית נוספת לרשת חיישנים שהופכת למקושרת יותר ויותר. מכ"ם, חיישנים קרקעיים ומערכות טקטיות מספקים כל אחד תמונה של חלק מהסביבה המבצעית; לוויינים יוכלו להוסיף מידע מלמעלה ולהזין אותו לאותה מערכת פיקוד.
כעת הלוויין הראשון יצטרך להוכיח את התפיסה הזו במסלול.
אם הארכיטקטורה תפעל כמתוכנן, מערכי ההגנה האווירית העתידיים עשויים להתחיל לפעול הרבה לפני שהאיום מגיע לטווח של המיירט או סוללת המכ"ם, כאשר לוויין המשקיף מהחלל מזהה סימנים לאיום מתפתח ומעביר את המידע לרשת ההגנה שמתחתיו.
