Home ביטחון הרחפן הרב־פעמי שנועד להעמיס על מערכות ההגנה האווירית

הרחפן הרב־פעמי שנועד להעמיס על מערכות ההגנה האווירית

Representational image of a UAV

This post is also available in: English (אנגלית)

מערכות הגנה אווירית מודרניות מתמודדות עם אתגר הולך וגובר, ככל שכלי טיס בלתי מאוישים הופכים לזולים יותר, נפוצים יותר ומסוגלים לבצע מגוון רחב של משימות. הכוחות המגינים נדרשים להבחין בין איומים אמיתיים למטרות דמה, לעקוב אחר מספר מטרות במקביל ולהחליט אילו כלי טיס מחייבים תגובה מיידית. כאשר רחפנים פועלים יחד, ההחלטות הללו הופכות למורכבות עוד יותר.

כלי טיס בלתי מאויש חדש בשם Troublemaker תוכנן לנצל את האתגר הזה, באמצעות שילוב של יכולות סיור, הטעיה ותקיפה בפלטפורמה רב־פעמית אחת.

הרחפן, שפותח על ידי חברת Ideal Aerospace, משתייך לקבוצה 3 של כלי הטיס הבלתי מאוישים, בעל מוטת כנפיים של 4.6 מטרים ומסוגל לשאת מטע"דים במשקל של עד 13.6 קילוגרמים.

התכנון המודולרי שלו מאפשר למפעילים להתאים את כלי הטיס למשימות איסוף מודיעין, תצפית וסיור, מעקב לטווח ארוך, משימות הטעיה או תקיפות חד־כיווניות.

על פי דיווח של NextGenDefense, אחד המאפיינים המרכזיים שלו הוא היכולת לפעול בנחילים מתואמים. מספר רחפנים יכולים לבצע משימות שונות במסגרת אותה פעילות, כאשר חלקם אוספים מודיעין, אחרים משמשים כמטרות דמה וכלי טיס נוספים מבצעים תקיפות.

גישה זו נועדה להקשות על פעילות מערכות ההגנה האווירית של האויב באמצעות הצגת מספר איומים פוטנציאליים בו־זמנית, כך שיהיה קשה יותר לקבוע באילו מטרות יש לטפל תחילה.

בניגוד לרחפנים המיועדים אך ורק למשימות חד־כיווניות, ניתן גם להשיב את כלי הטיס לבסיס ולהשתמש בו מחדש.

הרחפן יכול להיות משוגר באמצעות מעוט או מערכת המותקנת על משאית, ולחזור לנחיתה באמצעות מגלש ייעודי. כך יכולים המפעילים לאסוף את הפלטפורמה לאחר משימות שאינן מחייבות את אובדנה.

היכולת לעשות שימוש חוזר ברחפן עשויה לסייע בצמצום עלויות ההפעלה, במיוחד במשימות מעקב והטעיה שבהן כלי הטיס עשוי להישאר תקין לאחר השלמת המשימה.

הרחפן תוכנן גם כך שצוות של שני אנשים בלבד יוכל להוביל ולפרוס אותו, ובכך לספק יכולות לטווח ארוך ללא צורך בתשתיות הנדרשות להפעלת כלי טיס בלתי מאוישים גדולים בהרבה.

השילוב הזה עשוי להיות שימושי עבור יחידות צבאיות הפרוסות במקומות שונים וזקוקות לסיור או לסיוע אווירי אחר, מבלי להסתמך על מתקני שיגור גדולים.

היצרנית כבר בנתה 26 כלי טיס בלתי מאוישים והחלה בייצור בקצב נמוך של כשתי יחידות בשבוע.

אם הביקוש יגדל, ניתן יהיה להרחיב את הייצור עד ל־20 כלי טיס בשבוע באמצעות תשתיות הייצור הקיימות.

החברה דיווחה גם על תמיכה מצד מחלקת הצי האמריקני, אם כי נתוני ביצועים מבצעיים מפורטים טרם פורסמו.

הפלטפורמה משקפת שינוי רחב יותר לעבר כלי טיס בלתי מאוישים המסוגלים למלא מספר תפקידים, במקום להיות מוגבלים למשימה ייעודית אחת.

עבור כוחות צבאיים, הערך שלה טמון בשילוב בין יכולות מעקב רב־פעמיות לבין האפשרות לבצע משימות הטעיה או תקיפה. עבור מערכות ההגנה האווירית של האויב, האתגר הוא לקבוע אם הרחפן המתקרב אוסף מודיעין, מנסה להסיח את דעתן או מתכונן לתקוף – במיוחד כאשר מספר רחפנים מגיעים יחד.