This post is also available in:
English (אנגלית)
גילוי רחפנים קטנים ומהירים הופך למשימה מורכבת יותר ויותר, ככל שכלי טיס בלתי מאוישים פועלים במרחב אווירי צפוף ובלתי צפוי. מערכות גילוי קונבנציונליות מסתמכות על טכנולוגיות כמו מכ"ם, חיישני תדרי רדיו, הדמיה תרמית ומצלמות אופטיות, אך לכל אחת מהן יש מגבלות. חלקן עלולות להיות מושפעות מהפרעות אלקטרוניות, בעוד שאחרות דורשות כוח מחשוב משמעותי כדי לעבד מידע חזותי במהירות מספקת.
מערכת חדשה בשם Hierax נוקטת גישה אחרת, באמצעות שימוש במצלמות בהשראת מערכת הראייה הביולוגית לצורך גילוי ומעקב אחר איומים אוויריים נעים.
המערכת, שפותחה על ידי מכון המחקר Southwest Research Institute (SwRI), משלבת מצלמות נוירומורפיות, המכונות גם מצלמות מבוססות אירועים, עם תוכנה ייעודית שנועדה לזהות רחפנים בסביבות אוויריות מורכבות.
בניגוד למצלמות קונבנציונליות, שמצלמות תמונות מלאות במרווחי זמן קבועים, חיישנים מבוססי אירועים מגיבים לשינויים בעוצמת האור בכל פיקסל בנפרד. במקום לתעד באופן רציף את כל המתרחש בשדה הראייה שלהם, הם מייצרים מידע כאשר מתרחש שינוי בתמונה.
גישה זו מאפשרת למערכת להתמקד בתנועה, והופכת את הטכנולוגיה למתאימה במיוחד לגילוי עצמים מהירים על רקע סביבה חזותית מורכבת.
השיטה גם מצמצמת את כמות המידע החזותי שיש לעבד. על פי דיווח של TechXplore, המערכת דורשת פחות כוח מחשוב ממערכות אופטיות קונבנציונליות המסתמכות על אלגוריתמים מורכבים של למידת מכונה.
דרישות העיבוד הנמוכות יותר, בשילוב הממדים הקומפקטיים של המצלמות וצריכת החשמל המופחתת שלהן, עשויות להקל על שילוב הטכנולוגיה בכלי טיס בלתי מאוישים קטנים יותר.
יתרון נוסף הוא שהמצלמות פועלות באופן פסיבי, ללא שידור אותות לצורך גילוי המטרות. בניגוד למערכות חישה אקטיביות, הן אינן פולטות אות שניתן לגלות ולשבש ישירות באמצעות אמצעי לוחמה אלקטרונית של האויב.
המערכת מפותחת כערכת גילוי והתמודדות עם רחפנים שאינה תלויה בחומרה מסוימת, כך שניתן יהיה לשלב אותה בפלטפורמות אוויריות בלתי מאוישות שונות.
המטרה לטווח הארוך היא לאפשר לרחפנים לגלות, לעקוב, לרדוף וליירט כלי טיס בלתי מאוישים עוינים באופן אוטונומי, ובכך לצמצם את הצורך בהטסה ידנית רציפה במהלך משימות נגד רחפנים.
יכולת כזו עשויה להיות בעלת ערך מיוחד בסביבות צבאיות, שבהן מספרים גדולים של רחפנים זולים יוצרים איום מתמשך על כוחות, כלי רכב ותשתיות קריטיות.
המערכת מבוססת על ארכיטקטורה פתוחה ומודולרית, שתוכננה בהתאם לדרישות התאימות ההדדית של משרד ההגנה האמריקני. כך ניתן לשלב את מערך החישה בפלטפורמות שונות ולעדכן אותו עם כניסתה של חומרה חדשה, ללא תלות ביצרן יחיד.
אף שמצלמות נוירומורפיות נחקרות כבר שנים, התאמתן לסביבות אמיתיות ובלתי צפויות נותרה אתגר משמעותי.
המערכת מייצגת מאמץ להעביר את הטכנולוגיה הזו מעבר למחקר מעבדתי, לעבר יישומים מעשיים בתחום ההתמודדות עם כלי טיס בלתי מאוישים.
באמצעות עיבוד השינויים המתרחשים בתמונה, במקום ניתוח רציף של תמונות מלאות, המערכת עשויה להעניק לרחפנים מיירטים אוטונומיים דרך מהירה ויעילה יותר לזהות איומים נעים. בכך היא מקרבת את הראייה הממוחשבת לאופן שבו עיניים ביולוגיות מגיבות לתנועה.
