כיצד לאתר עצם קטלני

This post is also available in: English (אנגלית)

במקביל לדיוני הקונגרס בתקציבי ההגנה בימים אלה, קיימה ברית ההגנה מפני טילים (Missile Defense Advocacy Alliance, MDAA) שולחן עגול פתוח לציבור. זאת, לשם דיון בנושא של חיישנים של מערכות הגנה מפני טילים. מדובר במרכיב מפתח המניע את האמון ביכולות ההגנה מפני טילים בה מצויידת ארה"ב. בדיון השתתפו מומחים בולטים אשר הדגישו את האקסיומה הבסיסית והאוניברסלית "אם אינך יכול לראותו – איך תפגע?"

אירוע השולחן העגול התמקד בתחושה הפשוטה כשלעצמה, אך המורכבת מאד מבחינה טכנולוגית, המהווה מרכיב חיוני בהצלחה לאתר עצם קטלני – ראש קרב (רש"ק) גרעיני – ולעקוב אחר במהירות העולה בהרבה על מהירות הקול, עוד בהיותו בחלל החיצון. יודגש כי מדובר בניטור עצם קטלני ובידוד מבין נשורת בחלל, אמצעי נגד ואמצעי הטעיה שונים, המשוגרים בד בבד עם המטען של הרש"ק, לרבות 'זבל חלל' (space junk). הקושי, כאמור, נעוץ באיתור ובניטור הרש"ק במהלך השלב הסופי של מעופו ולאחר שניתק ממנו המאיץ השלישי של הטיל הבליסטי, עם חדירתו לאטמוספירה.

השגתה של רמת האמון הגבוהה ביותר בהצלחת האיתור והניטור, כמו גם הפחתת מספר המיירטים הדרוש לחיסול האיום, נוכח האספקה המוגבלת של טילים מיירטים (אסטרטגייה המבוססת על שימוש במעט טילים מיירטים נגד טילים בליסטיים), פיתרון הירי המבוסס על מספר חיישנים, צריך 'לומר' לטיל המיירט בדיוק היכן עליו להיות, מתי ובאיזה מסלול, ועל איזו מטרה עליו להתביית. סוג זה של פיתרון ירי מדוייק דרוש לשם חיסול מוצלח, פגיעת טיל בטיל בדייקנות רבה במהירות העולה על עשרים מאך.

במסגרת המבנה של מערכות ההגנה מפני טילים המצויות כיום בידי ארה"ב, אשר תוכננו בראש ובראשונה נגד איום הטילים הבליסטיים של צפון קוריאה (צפ"ק) על ארה"ב, עדיין נותרו מספר פערים בכיסוי החיישנים, בעמידות החיישנים ובכושר שלהם להפריד בין מטרות דמי או אמצעי הטעיה ולבצעה אבחנה בינם לבין המטרה עצמה (discrimination). כל זאת משפיע ישירות על אמינותם של כשלושים המיירטים הקרקעיים הפרוסים כיום בקליפורניה ובאלסקה.

הירשמו לאתר הישראלי לביטחון המולדת

לארה"ב אין חיישני מעקב רציף הפרוסים בעמדה קדמית. עם זאת, חיישני המעקב מוטסים בהתקרב למטרה שכן הם משולבים בטיל המיירט. לפיכך הם אינם מסוגלים לנטר את הטיל הבליסטי העוין מרגע שיגורו ועל לרגע היירוט, אלא רק מקטע מן המסלול שלו.

החיישן היחיד אשר פותח וכבר נפרש המספק אבחנה ארוכת טווח בין מטרות לשם הגנה מפני טילים, הוא החיישן הימי המהווה חלק מן מערכת מכ"מ המותקן בכלי שיט (Sea-Based X-Band Radar), או בקיצור SBX. המערכת נבנתה כפלטפורמת ניסוי בבסיס האם שלה בהוואי. לשם תפעול, יש להרכיב על כלי שיט, להשיטה לעומק הים, להציבה ולאכן אותה היטב. כל זאת כרוך במאמץ רב ובזמן רב עוד בטרם שיגור עוין אפשרי. יתר על כן, מערכת SBX אינה נחשבת לחיישן רציף. כמו כן, היא אינה מסוגלת לספק אבחנה בין מטרות שתכסה את כל צפון אמריקה מבסיס האם שלה בהוואי.

מערכת SBX אמנם משמשת כיום להגנה על איי הוואי מפני טילים בליסטיים מצפון קוריאה כאשר היא נפרסת בים. ברם, עלויות התפעול במהלך כל פריסה נאמדות בכעשרים וחמישה מיליון דולר. על כן, היא נותרה מערכת ניסוי חשובה ועשויה לשמש בעיתות חירום, כאשר יש די זמן מראש לספק נתונים מובחנים אודות איומים ארוכי טווח. לאור דפוס הפעולה שנוקטת צפ"ק של שיגורים בלא מתן כל התראה, והצלחתה בפיתוח פתרונות של פריסת טילים בליסטיים יבילים, מצב זה של היעדר כיסוי רציף של איומים על הוואי וצפון אמריקה מהווה אתגר חמור בתחום הגנת המולדת עבור ארה"ב.

קיים כורח דחוף וחמור ביותר עבור ארה"ב לרכוש, לבנות ולפרוס מכ"מ אבחנה ארוך טווח. יש לפרוס מערכת זו באלסקה לשם הגנה על יבשת צפון אמריקה כולה וכדי לעקוב אחר אמצעים קטלניים ולנטרם בדרכם למדינה מעל המרחבים הענקיים של האוקיאנוס השקט.

מאת: ריקי אליסון (Riki Ellison)

יו"ר ומייסד ברית ההגנה מפני טילים (Missile Defense Advocacy Alliance, MDAA).