תפיסת בניין הכוח של צה"ל מול האיומים המשתנים: הקיבעון המחשבתי המסוכן – חלק ב

This post is also available in: English (אנגלית)

חלק א הציג אתמול את הבעיה.

אין מדינה בעולם שהייתה מוכנה שתושבים שלה יהיו תחת התקפת רקטות במשך שנים. הפלשתינאים, בעיקר בעזה, מנצלים את הרפיסות הזו עד תום. ככה זה עם התקפות טרור באמצעות רקטות. ישראל איבדה את המקל, והיד שאמורה להניף אותו נחלשה.

חלק מהתפיסה השגויה מתבטא גם בכך שישראל ממגנת את עצמה לדעת. מערכת רב שכבתית להגנה מפני טילים, מיגונים לבתי ספר ומבני ציבור. זה לא הפיתרון. מה שישנה את המשוואה הוא הוכחה אמיתית של כח הרתעה. ישראל איבדה בשנים האחרונות את כושר ההרתעה שלה בגלל שמנהיגיה חוששים מכל מיני ועדות חקירה בינלאומיות. מישהו זוכר את דוח גולדסטון שמילא עמודים שלמים בעיתונות במשך שבועות? מישהו באמת צריך לחשוש מחקירה לגבי מבצע "צוק איתן"? במקום לחשוש, צריך להבהיר שלישראל יש אלה גדולה וכבדה יותר ומישהו שמוכן להוריד אותה על ראשו של האויב. לפצח את ראשו.

אז צה"ל ממשיך להצטייד במערכות נשק עם תגיות מחיר ענקיות כאשר הסיכוי שיעשה בהן שימוש קטן מאוד. זאת, במקום להבהיר שישראל לא תוכל להיות במלחמת התשה, לא עם ארגון טרור כמו החמאס וגם לא עם מדינות כמו איראן וסוריה.

Israel HLS

ניתן היה לצפות ממנהיגי המדינה להפסיק לדבר בשפה שנעימה לאוזני האמריקנים ולדבר בשפה שמובנת לאויבינו ואלה מבינים רק שפה של כח. בכפר ערבי, הבריון עם האלה הכבדה שולט.

יש לצה"ל את האמצעים לטפל במדינות כמו איראן וסוריה אבל במקום זאת נערכים לעימות ממושך כולל התקפות טילים שתימשכנה חודשים רבים. יש גם אמצעים לטפל באיום הרקטות של החמאס שלא רק שלא הוסר בעקבות מבצע "צוק איתן", אלא גם גבר. לא פלא שמי ששלח את לוחמי שייטת 13 להשתלט על "משט השלום" כשהם חמושים ברובי צבע, חושב שמיגון הוא תחליף למכה בראשו של האויב. מכה שלא תאפשר לו להמשיך ולתת הוראות.

האמצעים הטכנולוגיים קיימים. הבעיה היא במנהיגות שלא מבינה שהאיומים השתנו ושצריך לטפל בהם אחרת. אני מקווה שאחרי מלחמת לבנון השלישית או אחרי "צוק איתן 2", לא אצטרך לשלוף את המאמר הזה ולשים אותו מול פרצופם של אלה החוששים מועדות חקירה בינלאומיות שלמסקנותיהן אין כל ערך מעבר לכמה פרסומים באמצעי התקשורת והצהרות ריקות מתוכן של פוליטיקאים.