אגוזי עצבני – הביזיון
This post is also available in: 
English (אנגלית)
החמאס הכתיב את כל המהלכים במסגרת המבצע, כולל את מועד כניסת הפסקת האש לתוקף, והוא גם שיגר את המטח האחרון.
המודיעין הישראלי נכשל בגדול בכל הקשור לגודל איום מנהרות התקיפה ויכולת השיגור של החמאס.
מערכת הביטחון נכשלה בהערכות נגד המנהרות. הזנחה של שנים טפחה על פנינו כאשר ראשוני המחבלים החלו לצאת ממנהרות התקיפה.
כמו שלא נעשה מאמץ לטפל באיום המנהרות, כך גם לא הבינו את הסכנה האדירה בנשק הפשוט – פצצות מרגמה. לא ננקטו אמצעי זהירות וזה עלה בחיים.
הקבינט, שאמור היה להיות הגוף שמנווט את המלחמה, התגלה כאוסף של שרים קשקשנים שראש הממשלה ושר הביטחון לא סופרים אותם.
השרים וגם הרמטכ"ל הכריזו הכרזות ללא כיסוי, מה שפגע במעט האמון שעוד היה לציבור במה שמכונה הנהגה.
המונחים המוזרים "שקט יענה בשקט" או "או הסדרה" או "הכנעה" נולדו בחדר הקבינט בראשיהם של אלו שלא היה להם האומץ ללכת עד הסוף.
בקבינט, או ליתר דיוק ראש הממשלה ושר הביטחון, לא הבינו וכנראה לא מבינים שמה שקרה כאן – חוסר היכולת של צה"ל, המסורס על ידי הממשלה, לגבור על ארגון טרור – משליך ישירות על מה שיקרה בעתיד בלבנון הנשלטת על ידי חיזבאלה, ובעתיד הקרוב מאוד על מה שיקרה באזורים עלים ישתלט הארגון הקיצוני דאע"ש.
החשש בישראל מ"מה יגיד העולם" שיתק את הקבינט. שריו לא מבינים שלשום החלטה של מועצת הביטחון, מועצת ארופה או כל מה שמכונה ועדת חקירה בינלאומית אין ערך. מדברים על זה יומיים וזה נעלם במרתפי הארכיונים.
תושבי עוטף עזה, אליטה של תושבים עם מוטיבציה נדירה, איבדו אמון בממשלה. נטשו אותם במשך 14 שנים ועתה הם מבינים שגם עתה, אחרי שהם נאלצו לעזוב את בתיהם, לא סופרים אותם. במדינת ישראל, צה"ל, בהנהגת הממשלה הכושלת, לא הצליח למנוע פינוי ישובים. מה יקרה אם מחר חיזבאלה יתחיל לשגר רקטות? לאן יפנו את תושבי תל אביב?
לסיכום – 50 ימי לחימה שעלו בהרבה חיי אדם, בהרבה פצועים הוכיחו שוב כי צה"ל הוא צבא חזק, נחוש – אבל עם הנהגה רופסת ידיו היו כבולות. לזה קוראים בזיון.
תתחילו להתכונן לסבב הבא.
