סייבר וכלים בלתי-מאויישים – פוטנציאל עסקי לא ממומש

This post is also available in: English (אנגלית)

בתקשורת נהנים להשתמש במילות "באז" בלי תמיד להבין מה המשמעות האמיתית של המונח, ונהנים אפילו יותר לשלב ביחד מילות באז מכמה תחומים. החיבור של "בלתי מאויש" ו"סייבר", למשל, אולי נראה סקסי, אבל בכלל לא ברור למה הכוונה – בייחוד בגלל ש"סייבר" הוא לא מונח ברור ומוגדר.

כשיש לנו מכונית ישנה אנחנו בדרך כלל לא מבטחים את הרכב עצמו אלא רוכשים ביטוח "צד ג'", כי שווי הנזק שייגרם לצד שלישי בתאונה יכול אפילו להיות גדול משווי הרכב עצמו. כשאנחנו מדברים על השתלטות של גורם עוין על כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים), למשל, אנחנו צריכים לבחון סוגים שונים וקני מידה שונים של נזק. הדברים נכונים, כמובן, גם לכלים ימיים ולרכבי יבשה בלתי מאוישים:

• הנזק הישיר שייגרם לכטב"ם והעלות שלו.

• נזק עקיף שעלול להיגרם על ידי הכטב"ם – אם יחטיא את מטרתו או יפגע במטרה הלא נכונה, למשל, או אם יתרסק באזורי מגורים.

• הנזק הישיר או המכוון שיגרם לצד שלנו על ידי אותו גורם עוין שהשתלט על הכטב"ם

• הנזק שיגרמו ההאקרים שישתלטו על הכטב"ם אם יצליחו לפרוץ גם לרשתות המאובטחות שכלי הטיס מחובר אליהן – גישה למידע סודי, קבלת מידע שגוי, ועוד.

למערכות בלתי מאוישות יש כמה נקודות תורפה שהאקרים יכולים לנצל. הראשונה היא עורק תקשורת הנתונים בין הכלי הבלתי מאוייש לבין עמדת הבקרה שלו, בדרך כלל חיבור אלחוטי. השנייה היא מרכז הבקרה עצמו, שמקושר לעולם החיצון באמצעות מגוון ממשקים: מערכות C4ISTAR, רשתות אינטרנט ואינטראנט, ממשקים טוריים ועוד.

i-hls.com/he

כדי לתת מענה כולל לצבאות ולגופים ביטחוניים שמשתמשים במערכות בלתי מאוישות צריך לפתח פתרון מערכתי מקיף, כך שכל אותן המערכות יעמדו בתקנים מקובלים שיחולו על כל החברות שמייצרות ומספקות אותן. התקנים צריכים להתאים למדיניות אבטחת המידע של ארגונים ספציפיים ולאפשר עבודה תקינה עם מערכות מורשת שכבר קיימות.

אני מאמין שתקן כזה לא יבוא מהיצרניות, אלא צריך לבוא אליהן מוכתב מ"למעלה" – מהצבא, הלקוח העיקרי שלהן. ישראל היא מובילה עולמית בתחום אבטחת המידע וגם בתחום המערכות הבלתי מאוישות. חברה שתשלב במערכות הבלתי מאוישות שלה פתרון "הגנת סייבר" מערכתי כזה תשיג יתרון משמעותי על המתחרות שלה כשתציג את המערכות ללקוחות – ובייחוד אם צה"ל כבר עושה שימוש באותה המערכת (“המערכת הוכיחה את עצמה בשטח"). חוזה לאספקת מערכות מוגנות כאלה יכול להפוך בקלות לחוזה "נישואין" ולהתפתח למערכת יחסים ארוכת שנים עם הלקוח הצבאי.

התקדמות ממשית בתחום תתחיל כשחברה מבוססת, עם המשאבים הנכונים, תבין את הפוטנציאל העצום של שילוב שני התחומים האלה והובלת השוק בתחום. אני מכיר מספר מומחים מובילים בתחום, אשר ברשותם נמצאים הניסיון והיכולות הטכניות, שרק מחכים לחברה שתשקיע וליריית הפתיחה כדי להתחיל במירוץ.

מאת אבי יריב