This post is also available in:
English (אנגלית)
כתבה מאת אור שלום
תערוכת DroneX 2026 במרכז הירידים ExCeL בלונדון מסמנת נקודת מפנה מובהקת באבולוציה של הכלים הבלתי מאוישים והגנת המרחב האווירי [1]. האירוע, המאגד מאות חברות מובילות, אינטגרטורים ומומחי טכנולוגיה מרחבי העולם. השנה משמשת התערוכה כברומטר מבצעי ותעשייתי חד למציאות ביטחונית וגיאופוליטית משתנה: מוקד הכובד עבר בחדות לעולמות ה-Dual-Use, הגנת הרום הנמוך (C-UAS), אבטחת תשתיות לאומיות קריטיות והתמודדות בלתי מתפשרת מול מרחבים מאוימים ומשובשים אלקטרומגנטית (Contested Environments). החיבור הישיר בלונדון בין קובעי מדיניות, גורמי אכיפה וביטחון, מובילי DefenseTech ויצרני חומרה, ממחיש כי התעשייה נמדדת בשרידות שדה, כלכלת מלחמה בת-קיימא ויכולת הכרעה מוכחת. השוק המזרחי ובעיקר סין מוכיחה דומיננטיות חזקה בתלות המערבית העמוקה ברכיבי בסיס מזרחיים: גם כאשר ביתן מציג פלטפורמה מערבית, בדיקה טכנית מהירה מתחת למכסה המנוע חושפת אקוסיסטם תעשייתי הנשען כמעט כולו על רכיבי Tier-2 ו-Tier-3 מתוצרת סין. החל במנועים ובקרי מהירות המהווים את עמוד השדרה של הפלטפורמות הטקטיות, דרך פתרונות אנרגייה ותאי סוללה עתירי פריקה שכושר ייצורם ההמוני מרוכז במזרח, ועד לשלדות פחמן, עיבודי אלומיניום תעופתי ומודולים מכניים במחירי רצפה שאין להם תחרות מקומית. התבוננות מעמיקה באקוסיסטם המוצג על רצפת התערוכה חושפת מתח מבצעי וטכנולוגי מוחשי [2]. מחד, האיום ברום הנמוך הפך לנגיש, קטלני ואוטונומי מאי פעם, מאידך, תפיסות ההגנה והייצור הקלאסיות מתגלות כאיטיות ויקרות מדי אל מול קצב האיטרציות של שדה הקרב המודרני. סקירה זו מנתחת את תמונת המצב דרך שלושה וקטורים משלימים המגדירים כיום את עתיד הענף: הראשון בוחן את השינוי המבני בתעשייה, המעבר לפלטפורמות זולות ומתכלות בייצור מואץ (הדפסת תלת-ממד) וארכיטקטורות שו"ב פתוחות, השני מעמיק באפקט אוקראינה-רוסיה כזרז שעיצב מחדש את דרישות החסינות, הניווט העצמאי והאימונים המבצעיים, והשלישי משרטט את עלייתם הבלתי נמנעת של פתרונות ה-Hard Kill והיירוט הקינטי נוכח קריסת ההסתמכות הבלעדית על שיבוש אלקטרוני.
המעבר לפלטפורמות זולות ומתכלות בייצור מואץ וארכיטקטורות שו"ב פתוחות:
הדינמיקה התעשייתית הנחשפת על רצפת התערוכה מעידה על שבר פרדיגמטי עמוק בתפיסת הפיתוח והרכש הביטחוני: המודל הקלאסי, שנשען על פלטפורמות מורכבות, עתירות עלות ובעלות זמני פיתוח של שנים, מתברר כבלתי רלוונטי במציאות של שחיקה מבצעית קיצונית, ובמקומו מתבססת תפיסה של מערכות מתכלות שעלותן מאפשרת להצדיק את אובדנן במשימה לצד אפקטיביות קטלנית או איסופית מובהקת. מעבר זה מתממש בראש ובראשונה באמצעות מהפכת הייצור המהיר והמבוזר בהדפסת תלת-ממד ותרכובות סיבי פחמן, אשר הפכו מקווי אב-טיפוס לייצור סדרתי של ממש המאפשר מעבר מתכנון CAD לחלק טיסה מבצעי בתוך שעות, לצד הפחתה דרסטית בעלויות היחידה והקמת חוות הדפסה מבוזרות לפי דרישה בסמוך לחזית לשבירת התלות בשרשראות אספקה פגיעות. במקביל, התעשייה נשענת על הסבת רכיבי מדף אזרחיים ליישומים טקטיים (COTS-to-Tactical), תוך שימוש במנועים ובקרי מהירות מסחריים שעוברים איטום והקשחה סביבתית. במציאות זו, שבה גוף הרחפן הופך למוצר מדף זול ומתכלה, כובד המשקל הטכנולוגי והעסקי נודד אל עולמות התוכנה והשליטה: אימוץ ארכיטקטורות שו"ב פתוחות המאפשרות אינטגרציית Plug-and-Play לכדיי תמונת שמיים אחודה באופן המאפשר היתוך יכולות ופתרונות, בעוד ששבבי עיבוד ממוזערים בקצה (Edge AI) מעניקים לרחפן יכולות עקיבה אופטית וסגירת מעגל מקומית ללא תלות בערוצי תקשורת עמוסים. המשוואה של ייצור המוני, גמיש וזול המנוהל תחת שכבת תוכנה ושו"ב מתקדמת מהווה בסיס הכרחי הן להצפת שדה הקרב באמצעי תקיפה ואיסוף, והן להעמדת רחפני מטרה מתמרנים לאימוני אמת במחיר בר-קיימא [3]. מגמה זו מתחדדת ביתר שאת לנוכח כוחות השוק העולמיים הנוכחיים: בעוד תקציבי הביטחון המערביים מזנקים לרמות שיא היסטוריות, צווארי הבקבוק בתעשיות הביטחוניות הכבדות המאופיינות בלוחות זמנים של שנים לאספקת מערכות הגנה ופלטפורמות מסורתיות יצרו פער אספקה קריטי. מציאות זו מאיצה הזרמת הון חסרת תקדים של קרנות הון סיכון וגופי השקעה ממשלתיים ישירות למיזמי DefenseTech גמישים, אשר מסוגלים לספק כמויות ייצור חודשיות בקצב של אלפי יחידות בעלויות הנמוכות בעשרות אחוזים מהסטנדרט הצבאי המקובל. השילוב בין מחירי יחידה שאינם עולים על אלפי דולרים בודדים לבין יכולת שדרוג תוכנה מבוססת ענן בחיבוריות OTA (Over-the-Air) בתוך ימים ממעמד את הפלטפורמות המתכלות לא רק כחלופה טקטית, אלא כעמוד השדרה הכלכלי של תורות הלחימה החדשות. המעבר מייצור מרוכז לרשתות ייצור היברידיות ומבוזרות מוכיח כי כוח האש וההרתעה ברום הנמוך אינם נמדדים עוד בתחכום מכני בלעדי, אלא ביכולת להציף את המרחב במהירות, בנפח ובמחיר ששוחק את המשאבים הכלכליים והמבצעיים של היריב.
אפקט אוקראינה-רוסיה; שדה הקרב כמעבדת פיתוח, התובנות המבצעיות וההשפעה על היצרניות האוקראיניות:
העימות הצבאי במזרח אירופה משמש כיום כזירת הניסויים המבצעית והטכנולוגית האינטנסיבית ביותר בהיסטוריה של הכלים הבלתי מאוישים, כאשר המרחב האווירי בקווי המגע מתאפיין בפעילות סימולטנית של רבבות פלטפורמות תחת מעטפת אגרסיבית של לוחמה אלקטרונית, חסימת תקשורת ואש נ"מ רציפה. מתוך מציאות זו, התובנות המבצעיות והפתרונות הטכנולוגיים שפיתחו גורמי התעשייה והיזמות האוקראיניים המוצגים ומשתקפים היטב בשיח המקצועי בתערוכה מציבים סטנדרטים הנדסיים חדשים ליעילות קרבית וזריזות. גולת הכותרת בהקשר זה היא מהפכת רחפני ה-FPV ורחפני הקמיקזה הטקטיים, אשר הוסבו מפלטפורמות ספורט ומרוצים אזרחיות לחימוש מדויק בעלות של מאות דולרים בודדים, המסוגל לפגוע בדיוק כירורגי בנקודות תורפה של כלי רק"ם (נייחים או בתנועה), עמדות פיקוד ותשתיות קשר. תהליך זה דרש יצירתיות הנדסית יוצאת דופן שכללה פיתוח מנגנוני דריכה ושחרור בהדפסת תלת-ממד, שינויי תדרים דינמיים תוך כדי לחימה, ועד לפריצת דרך של רחפנים מונחי סיב אופטי המעניקים חסינות מוחלטת מחסימות RF ושידור וידאו צלול ללא חתימת שידור הניתנת לאיכון.
במקביל, ההתמודדות מול מערכי שיבוש כבדים האיצה מצד החברות האוקראיניות שילוב של מודולי בינה מלאכותית בקצה לנעילה אופטית סופית, המבטיחים פגיעה מדויקת גם בניתוק מוחלט של ערוץ התקשורת והווידאו בשניות האחרונות למעוף, לצד מנגנוני ניווט עצמאיים מבוססי ראיית מכונה ותוואי שטח להתמודדות עם שלילת GPS מוחלטת. תובנה זו לא נעצרה בתקיפת מטרות קרקעיות, אלא הורחבה ליירוט אווירי קינטי של רחפני סיור כבדים, ובכך הונחה התשתית הטקטית ללוחמת רחפן-ברחפן (כפי שאפרט גם בהמשך). יתרה מזאת, הניסיון המצטבר הוכיח כי זמינות החומרה אינה מספקת ללא כוח אדם מיומן, מה שהוביל לצמיחתו של שוק חדש לחלוטין: הקמת אקדמיות ייעודיות ובתי ספר להכשרת אלפי מפעילים, מהנדסי שדה ומדריכים. מערכי הדרכה אלו, המשלבים סימולטורים מתקדמים לטיסה תחת תנאי שיבוש קיצוניים ומתודולוגיות אימון כוחות אויב אדום, פתחו שוק שלם והפכו למוצר ידע אסטרטגי מבוקש עבור צבאות וגופי ביטחון ברחבי העולם המבקשים להטמיע את לקחי הזירה לתוך תפיסות ההגנה וההתקפה של המחר.
עליית פתרונות ה-Hard Kill והמעבר להכרעה קינטית מבוססת AI:
ההבנה המרכזית המתחזקת גם בתערוכה היא שטכנולוגיות ה-Soft-Kill (חוסמי תדרים, שיבושי RF ולוחמה אלקטרונית פסיבית) הגיעו לתקרת זכוכית מבצעית. ההתפתחות המהירה של כלים אוטונומיים לחלוטין המונעים בעזרת עיבוד תמונה בקצה, מעבר למסלולי טיסה מתוכנתים מראש ללא פליטת RF, והשימוש הגובר בסיבים אופטיים המנותקים לחלוטין מערוצי תקשורת אלחוטיים הפכו את שיטות השיבוש המסורתיות לבלתי אפקטיביות מול האיומים המודרניים. מציאות זו כפתה על התעשייה מעבר חד ובלתי נמנע לפתרונות Hard Kill וסיכול קינטי ישיר, המאפשרים נטרול פיזי של האיום באוויר. בליבת המענה הזה ניצבים פתרונות ה-Interceptor Drones (רחפני יירוט ייעודיים). רחפני היירוט מתאפיינים בקינמטיקה קיצונית מהירויות טיסה גבוהות הנעות בין 200 ל-300 קמ"ש ויותר, כושר האצה אנכי מהיר במיוחד, ומבנה מוקשח מסיבי-פחמן העומד בעומסי G אגרסיביים. בקטגוריה זו ניתן לזהות פלטפורמות הנעות מרחפני FPV מיירטים זולים (כדוגמת פרויקטי יירוט המונעים בראש קרב רסס או התנגשות ישירה) ועד למיירטי טורבו-סילון מתקדמים המיוצרים בייצור מהיר להתמודדות עם מטרות מהירות.
נקודת המפנה הטכנולוגית המאפשרת את הצלחתם של מיירטים אלו היא שילוב מערכות בינה מלאכותית (AI) לסגירת מעגל אש בקצה: בשל מהירויות הטיסה הגבוהות והמרחקים הקצרים במקטע הסופי, התגובה האנושית אינה רלוונטית עוד. מודולי AI ממוזערים המותקנים על גבי המיירט מבצעים זיהוי אופטי, נעילה עצמאית וחישובי יירוט דינמיים המכוונים את כלי הטיס לפגיעה מדויקת במטרה גם בתנאי נתק תקשורתי מלא. שילוב זה, המוצג בארכיטקטורות שו"ב פתוחות המחברות בין חיישני גילוי מוקדם למערכי שיגור אוטונומיים, הופך את ה-Hard Kill מפתרון נקודתי ומורכב לשכבת הגנה הכרחית, המאפשרת לבלום נחילים ואיומים אוטונומיים בשמיים רוויי איומים מבלי לבזבז תחמושת אסטרטגית יקרה.
תערוכת DroneX היא אנדיקטור נוסף להגדרת הרום הנמוך כמרחב מאוים ורווי לוחמה אלקטרונית. מציאות זו מחייבת שבר פרדיגמטי מבצעי ותעשייתי: המודל של פלטפורמות כבדות ויקרות מפנה את מקומו למערכות מתכלות בייצור מבוזר ומהיר, המאפשרות לשבור תלויות בשרשרות אספקה ולשמור על כדאיות כלכלית מול שחיקת שדה הקרב. לצד זאת, הטמעת לקחי הלחימה במזרח אירופה- מהסבת רחפני FPV, פיתוח פתרונות ניווט חסינים והקמת אקדמיות הכשרה ייעודיות- מוכיחה שזריזות אדפטטיבית היא תנאי הישרדות. נוכח תקרת הזכוכית של מערכות השיבוש האלקטרוני (Soft-Kill), התעשייה עוברת בהכרח לפתרונות סיכול קינטי (Hard-Kill) המשלבים מיירטים מהירים ובינה מלאכותית בקצה לסגירת מעגל אש אוטונומית. רוחות השוק והאילוצים מכוונים לאיזון בין ייצור המוני גמיש, ארכיטקטורות שו"ב פתוחות ויכולת הכרעה מדויקת.
הכותב הינו מומחה לתחומי האבטחה, דיפנסטק, HLS וסייבר ויועץ למשרדי ממשלה, תעשיות ביטחוניות והמשק. בוגר תואר שני ובעל הסמכות ממלכתיות ואזרחיות בעולמות האבטחה והסייבר. בין היתר עוסק בייעוץ ופיתוח עסקי לגופים וחברות ביטחוניות בנושאי תיכנון ובניית הגנה, חדשנות וטכנולוגית אבטחה, והכשרות ייעודיות לתחום האבטחה לרבות קורס ייעודי לאבטחה ברום הנמוך והתמודדות עם איומי הרחפנים לתשתיות קריטיות ומתקנים.
[1] https://dronexpo.co.uk/showguide
[2] https://dronexpo.co.uk/exhibitor-list
[3] https://www.csis.org/analysis/calculating-cost-effectiveness-russias-drone-strikes
