This post is also available in:
English (אנגלית)
ניטור מרחבים עצומים של האוקיינוס מציב בעיה בסיסית של זמן שהייה באוויר. מטוסי סיור מאוישים יכולים לשאת חיישנים מתקדמים ולהגיב במהירות, אך השארתם באוויר לפרקי זמן ממושכים דורשת כוח אדם וגיחות חוזרות. כוחות ימיים זקוקים יותר ויותר לשכבה נוספת שיכולה להישאר באוויר במשך יותר מיממה ולעקוב ברציפות אחר פעילות הן על פני המים והן מתחתיהם.
ה־MQ-9B SeaGuardian תוכנן בדיוק לתפקיד הזה. הצי האמריקני בחן לאחרונה את כלי הטיס המופעל מרחוק ובעל זמן השהייה הממושך, כחלק מבדיקת האופן שבו הפלטפורמה יכולה להשלים את מערכי הסיור והמודיעין הימיים הקיימים.
כלי הטיס מסוגל לפעול בגובה של יותר מ־12,192 מטרים ולהישאר באוויר במשך יותר מ־30 שעות, בהתאם למטע"ד ולפרופיל המשימה. תקשורת לוויינית מעבר לקו הראייה מאפשרת למפעילים לשלוט בכלי הטיס גם במרחקים החורגים בהרבה מטווחו של קישור רדיו ישיר.
השילוב הזה מאפשר לרחפן לסייר באזורים ימיים נרחבים ולהעביר מידע למפעילים בזמן אמת.
על פי דיווח של Interesting Engineering, מדובר בגרסה הימית של ה־MQ-9B, שהותאמה למשימות הכוללות מודעות למתרחש במרחב הימי, לוחמה נגד כלי שיט ולוחמה נגד צוללות.
מערך החיישנים שלו יכול לכלול מכ"ם ימי רחב־שטח המותקן במרכז כלי הטיס, מערכת זיהוי אוטומטית למעקב אחר מידע מכלי שיט ואמצעי תמיכה אלקטרונית לגילוי פליטות אלקטרומגנטיות. ערכת משימה עצמאית ללוחמה נגד צוללות מרחיבה את יכולת המעקב גם אל מתחת לפני המים, והופכת אותו לכלי הטיס המופעל מרחוק הראשון מסוגו שתוכנן לתמוך בחיפוש ובסיור בזמן אמת הן מעל פני הים והן מתחתיהם.
אורכו של כלי הטיס כ־11.7 מטרים ומוטת כנפיו כ־24 מטרים. משקל ההמראה המרבי שלו עומד על כ־5,670 קילוגרמים, ומנוע טורבו־פרופ מסוג Honeywell TPE331-10 מאפשר לו להגיע למהירות מרבית של כ־210 קשר.
הרחפן מתוכנן גם לפעול בתנאי מזג אוויר שונים ולהשתלב בבטחה במרחב האווירי האזרחי. מעבר למשימות מעקב צבאיות, יישומים אפשריים נוספים כוללים חיפוש והצלה, סיוע באסונות ואכיפת חוק במרחב הימי.
הצי האמריקני כבר הפעיל את כלי הטיס במסגרת תרגילים, בהם Northern Edge ו־Integrated Battle Problem, וכן במסגרת הכנות של נושאות מטוסים לקראת פריסה מבצעית. כיום הוא מופעל במתכונת שבה החברה מחזיקה בכלי הטיס וגם מפעילה אותו, כחלק מהערכת יכולות מתמשכת עבור הצי השביעי.
עבור כוחות ימיים, היתרון אינו מסתכם בהחלפת מטוס סיור מאויש בכלי בלתי מאויש. פלטפורמה שמסוגלת להישאר באוויר יותר מ־30 שעות יכולה לספק שכבת חישה רציפה ומתמשכת, בזמן שמטוסים מאוישים מופנים למשימות שבהן נדרשת נוכחות של צוות על הסיפון.
באוקיינוס המשתרע על פני מיליוני קילומטרים רבועים, זמן השהייה הופך ליכולת חישה בפני עצמה. ככל שכלי הטיס יכול להישאר ולצפות זמן רב יותר, כך קטן הסיכוי שפעילות חשובה תתרחש דווקא כשאיש אינו מסתכל.
