This post is also available in:
English (אנגלית)
מתקפות המוניות באמצעות רחפני תקיפה חד־כיווניים יוצרות אתגר הולך וגובר עבור מערכי ההגנה האווירית. מערכות ממשפחת השאהד ניתנות לשיגור בכמויות גדולות, ומאלצות את המגינים לאתר וליירט מספר רב של מטרות על פני שטחים נרחבים. שימוש בטילי קרקע־אוויר קונבנציונליים נגד כל רחפן תוקף יוצר גם משוואת עלות בעייתית, ולכן גובר הביקוש למיירטים קטנים יותר שתוכננו במיוחד להתמודדות עם איומים בלתי מאוישים.
אוקראינה הוסיפה כעת שכבה חדשה למערך ההגנה שלה עם Alexa Spatium, שהיא רחפן יירוט המונע במנוע סילון ומיועד להתמודדות עם כלי טיס ממשפחת השאהד ועם מטרות אוויריות נוספות. לפי משרד ההגנה האוקראיני, המערכת השלימה את שלב הניסויים ונכנסה לשירות בכוחות המזוינים של המדינה.
ממדי כלי הטיס הם כ־1.5 על 1.7 מטרים, והוא משתמש במנוע טורבו־סילון במקום בהנעת מדחף הנפוצה ברחפני יירוט קטנים רבים. השיגור מתבצע באמצעות קטפולטה ניידת, שלפי הדיווחים ניתן להכין לפעולה בתוך דקות. כך מצטמצמת התלות במסלולי המראה או בתשתיות שיגור קבועות.
על פי דיווח של NextGenDefense, ניתן להפעיל את המיירט בשליטה ישירה או להורות לו לטוס לאורך נתיב שתוכנן מראש, בהתאם למשימה ולתנאי התקשורת. חיישנים אלקטרו־אופטיים ואינפרא־אדומים מספקים תמונה לצורך חיפוש, זיהוי ויירוט של מטרות אוויריות, בעוד שקישורים נפרדים לשליטה ולווידאו מאפשרים להעביר פקודות ולקבל את נתוני החיישנים.
מאפיין יוצא דופן של המערכת הוא האפשרות להשיב אותה לשימוש חוזר. אם המיירט אינו משלים יירוט, הוא יכול לחזור לאזור השיגור במקום ללכת לאיבוד באופן אוטומטי. במשימות נגד רחפנים, שבהן ייתכן צורך בשיגורים רבים במהלך מתקפה רחבת היקף, האפשרות להחזיר מיירטים שלא נעשה בהם שימוש עשויה לסייע בצמצום העלויות.
כלי הטיס מבוסס גם על ארכיטקטורה מודולרית, ולפי הדיווחים ניתן לצייד אותו במספר סוגים של ראשי קרב, בהם ראש רסס נפיץ, מטען חלול וראש קרב תרמובארי (thermobaric). נתונים מדויקים על מהירותו, טווח הפעולה והגובה המרבי שלו לא פורסמו, אך משרד ההגנה האוקראיני מתאר אותו כבעל רדיוס לחימה מורחב ויכולת לפעול בגובה רב.
בין המטרות העיקריות של המיירט נמצאים מספר רחפני תקיפה חד־כיווניים שעימם מתמודדים הכוחות האוקראיניים כיום, בהם Shahed-131 ודגמי Geran-3, Geran-4 ו־Geran-5. המערכת מיועדת גם להתמודדות עם כלי טיס בלתי מאוישים למשימות סיור ועם כלי טיס בעלי כנף סובבת.
במהלך הפיתוח שמו המהנדסים דגש על פריסה מהירה, אוטומציה ויכולת לפעול בתנאי שדה קרב מורכבים. הקטפולטה הניידת והדרישות המצומצמות מאתר השיגור נועדו לאפשר לצוותים להקים עמדות יירוט ללא צורך בהכנת תשתיות תעופה קונבנציונליות.
המערכת משקפת מגמה רחבה יותר בתחום ההגנה מפני רחפנים: מעבר למיירטים בלתי מאוישים שפותחו במיוחד למשימה. במקום להסתמך באופן בלעדי על מערכות טילים יקרות או על אמצעי יירוט מבוססי תותחים, רחפנים סילוניים יכולים להוסיף שכבת הגנה נוספת נגד מטרות אוויריות מהירות, תוך התאמה טובה יותר לעלויות ולדרישות המבצעיות של לחימת רחפנים ממושכת.
