This post is also available in:
English (אנגלית)
נחילי רובוטים עשויים בעתיד לסרוק אזורי אסון, לנטר סביבות מסוכנות או לבצע משימות אוטונומיות מתואמות, מבלי שמפעיל אנושי יצטרך לשלוט בכל מכונה בנפרד. אולם מתן יכולת לעשרות או מאות רובוטים לקבל החלטות משותפות יוצר אתגר משמעותי: חיישן תקול, רובוט שאינו מתפקד כראוי או מסר שעבר מניפולציה עלולים להשפיע על הקבוצה כולה.
חוקרים בהובלת אוניברסיטת קונסטנץ הדגימו דרך פשוטה באופן מפתיע להפוך את תהליך קבלת ההחלטות הקבוצתי לעמיד יותר. הגישה שלהם שואבת השראה מדבורי דבש, המשתמשות באותות מעכבים כאשר הן מחליטות יחד היכן להקים קן חדש עבור המושבה.
החוקרים השוו בין שני כללים לקבלת החלטות. הראשון, המכונה Direct-Switch, פועל בצורה פשוטה – כאשר רובוט מקבל מידע התומך בחלופה שונה מזו שבה הוא תומך כעת, הוא משנה מיד את דעתו. השיטה דורשת מעט כוח עיבוד וזיכרון, אך מידע בלתי אמין עלול לגרום לרובוטים לעבור שוב ושוב בין האפשרויות ולמנוע מהנחיל להגיע להסכמה ברורה.
השיטה השנייה, המכונה Cross-Inhibition, מוסיפה שלב ביניים. כאשר רובוט מקבל מידע שסותר את עמדתו הנוכחית, הוא אינו עובר מיד לתמוך באפשרות החדשה. במקום זאת, הוא נכנס באופן זמני למצב שבו אינו מחויב לאף אחת מהאפשרויות וממתין למידע נוסף לפני שהוא בוחר מחדש.
מושבות של דבורי דבש משתמשות במנגנון דומה. על פי דיווח של TechXplore, דבורים התומכות באתר מסוים להקמת קן יכולות להעביר "אותות עצירה" לדבורים שתומכות באתרים מתחרים. עם הזמן האפשרויות השונות מדכאות זו את זו, עד שאחת מהן צוברת תמיכה מספקת.
החוקרים בחנו את ביצועי שתי השיטות כאשר המידע העובר בנחיל הופך לבלתי אמין. התרחישים כללו רובוטים שהתעקשו לתמוך באפשרות מסוימת, מערכות שפעלו על בסיס תצפיות חלקיות ומסרים ששונו בעקבות תקלות טכניות או מניפולציה מכוונת.
בתנאים אלה, שיטת Direct-Switch הובילה לעיתים קרובות לרוב קטן ולא משכנע או לחוסר הסכמה שנמשך זמן רב. לעומתה, Cross-Inhibition אפשרה בדרך כלל לנחיל להגיע להסכמה ברורה יותר ובמהירות רבה יותר, גם כאשר מספר הרובוטים גדל או כאשר הקבוצה נדרשה לבחור בין יותר משתי אפשרויות.
באופן מעניין, החוקרים גילו שכמות מתונה של מידע שגוי יכולה לעיתים דווקא לשפר את התוצאות. הפרעה מוגבלת מנעה מנחילים המשתמשים ב־Cross-Inhibition להתכנס מהר מדי סביב אפשרות נחותה, וכך העניקה לחלופה הטובה יותר זמן נוסף לצבור תמיכה ולהפוך לבחירה המועדפת.
לממצאים עשויה להיות חשיבות מיוחדת בתחומי הביטחון וביטחון הפנים. נחילים אוטונומיים עתידיים עשויים לבצע משימות סיור, חיפוש והצלה, ניטור סביבתי או פעילות באזורים מאוימים שבהם התקשורת עלולה להשתבש או לעבור מניפולציה מכוונת. מנגנון קבלת החלטות שממשיך לתפקד גם כאשר חלק מהרובוטים מספקים מידע שגוי עשוי לצמצם את הסיכון שפלטפורמה אחת שנפגעה תוביל נחיל שלם להחלטה שגויה.
מנגנון Cross-Inhibition קיים גם במערכות אחרות בטבע, בהן רשתות עצביות ותאיות, שבהן אותות מתחרים מדכאים זה את זה עד שאחת האפשרויות הופכת לדומיננטית.
עבור עולם הרובוטיקה, המסקנה פשוטה יחסית – קבלת החלטות חכמה יותר בנחיל אינה מחייבת בהכרח בינה מלאכותית מורכבת יותר. לפעמים, מספיק לגרום לכל רובוט "להמתין" מעט לפני שהוא משנה את דעתו כדי להפוך את הקבוצה כולה לאמינה יותר.
המחקר המלא פורסם כאן.
