This post is also available in:
English (אנגלית)
ככל שמספר הרחפנים בשדה הקרב גדל, כך גדל גם הקושי להפעיל אותם באופן יעיל. אם בעבר מפעיל אחד שלט ברחפן אחד, כיום כוחות צבאיים נדרשים לנהל במקביל עשרות פלטפורמות המבצעות משימות שונות, כמו איסוף מודיעין, תקיפה, לוחמה אלקטרונית או הטעיה. האתגר כבר אינו הרחפן עצמו, אלא מערכת שתוכל לתאם בין כולם, להקצות משימות בזמן אמת ולחבר בין החיישנים לבין הכוח התוקף.
על רקע זה בחר משרד הביטחון בשתי חברות ישראליות – קלע ואייזאטופ – לפתח את מערכת השליטה והניהול האוטונומית של "העטלף הדיגיטלי", פלטפורמת נחילי הרחפנים ההתקפיים של צה"ל. שתי החברות יספקו את שכבת התוכנה שתאפשר להפעיל ולנהל את המערך כולו, לאחר שנבחרו במכרז שבו התמודדו גם חברות נוספות מהתחום.
חלוקת התפקידים בין החברות משלימה זו את זו. קלע תספק את הארכיטקטורה הפתוחה של המערכת, שהיא תשתית תוכנה מודולרית שמסוגלת לקלוט מידע ממגוון מקורות, צבאיים ואזרחיים, לעבד אותו בזמן אמת ולהציגו בממשק פיקוד אחוד. היתרון בגישה זו הוא היכולת להוסיף בעתיד רחפנים, חיישנים או יכולות חדשות מבלי להחליף את מערכת הליבה.
אייזאטופ תספק את מערכת השליטה והבקרה המבצעית. הפלטפורמה שפיתחה מאפשרת למפעיל יחיד לנהל מספר רחפנים במקביל, לעקוב אחר מצבם בזמן אמת ולהקצות להם משימות בהתאם להתפתחות הקרב. בנוסף, היא תומכת בסגירת מעגלי "חיישן־ליורה" (Sensor-to-Shooter), כלומר קיצור הזמן בין זיהוי מטרה לבין הפעלת אמצעי התקיפה באמצעות העברת מידע אוטומטית בין החיישנים לרחפנים התוקפים.
לפי החברה, המערכת כבר צברה יותר מחצי מיליון שעות טיסה מבצעיות במסגרת פעילות צה"ל, נתון שמעיד על ניסיון מבצעי משמעותי בהפעלת רחפנים בתנאי לחימה.
מבחינה ביטחונית, הפרויקט משקף שינוי רחב יותר באופן הפעלת הכוח. במקום להסתמך על רחפנים בודדים, צבאות עוברים למערכים אוטונומיים של נחילים, שבהם מספר רב של כלים פועל במקביל ומשתף מידע באופן רציף. מערכות שליטה פתוחות ומודולריות מאפשרות לשלב במהירות פלטפורמות חדשות ולהתאים את הכוח לאיומים משתנים, בלי לפתח מחדש את כל סביבת ההפעלה. ככל שנחילי רחפנים הופכים לחלק מרכזי משדה הקרב, שכבת הניהול והתיאום שלהם צפויה להפוך לחשובה לא פחות מהרחפנים עצמם.
