זיהוי חשודים בעזרת קטע שערה בלבד

This post is also available in: English (אנגלית)

מדענים הצליחו לזהות בני אדם ספציפיים לאחרונה באמצעות קטעים קצרים של שערה בודדת, ללא זקיק שיער או תאי עור המחוברים לשיער. בדו"ח שפורסם ב-Journal of Forensic Sciences (יומן המדע המשפטי), מדענים מסבירים איך השיטה החדשה לזיהוי חשודים דורשת משמעותית פחות שיער משיטות מסורתיות כדי לזהות חשוד. 

יש בשיער חלבונים הנקראים Genetically Variant Peptides (פפטידים המבוססים גנטיים -GVP) שבעזרתם ניתן לזהות בני אדם. אולם, GVP אינו ייחודי כמו טביעות אצבע או דנ"א, אבל הסיכויים שיהיה לשני אנשים שונים את אותו רצף חלבונים בשיער הוא איפשהו בין 1 למיליון ל-1 לעשר מיליון, לפי Sciencemag.org.

לנצל את רצף החלבונים בשיער כדי לזהות חשודים אינו קונספט חדש, אך שיטות קודמות לתיאום GVP דורשות להרוס את דגימת השיער ולקוות שנשארו מספיק חלבונים הניתנים לזיהוי, כפי שמדווחים Popularmechanics.com. שיטה זו אינה קונקרטית ועלולה להוביל למידע שגוי. צוות המדענים במכון הלאומי לסטנדרטים וטכנולוגיה (National Institute of Standards and Technology – NIST) הצליחו לשמר יותר דגימות שיער ולכן מצאו שיטה פשוטה יותר לחקור את השיער.

ישנן מספר דרכים לחוקרים להשיג GVP של חשוד, אך השיטה הפשוטה ביותר היא באמצעות השיער של החשוד. לקטע קטן בשערה בודדת יש מספיק GVP למדענים כדי להעריך ולחקור.

אך למרות זאת, יש חסרונות בשיטה לזיהוי חשודים באמצעות GVP. כדי לטפל ולחקור פיסת שיער, מדענים צריכים יממה שלמה על מנת לאגור מספיק מידע כדי שיהיה ניתן לזהות חשוד. בחקירות רציניות, לפעמים יום זה יותר מדי זמן.

עד כה, בתי המשפט עדיין לא השתמשו במידע GVP כראיות נגד חשוד.