צרפת לא תופסת את איום הטרור

This post is also available in: English (אנגלית)

המקרה של עדל קרמיש, שביצע עם שותפו את ההתקפה הקטלנית בכנסיה בצרפת בשעה שהיה תחת פיקוח משטרתי אלקטרוני, ממחיש את חולשתם של האמצעים נגד טרור בצרפת – הטיפול הרופס בחשודים בטרור ובמורשעים.

קרמיש ושותפו פרצו לכנסיית סנט אטיין דו רובריי במהלך התפילה ב-26 ביולי ולקחו שישה בני ערובה, כולל הכומר. הם רצחו את הכומר ופצעו באופן קשה אדם נוסף. נזירה שנמלטה מהמקום הצליחה להזעיק את הרשויות. שני המפגעים נורו למוות על ידי המשטרה.

מאוחר יותר הסתבר כי קרמיש, הצעיר  בן ה-19, אוהד דאע"ש, נשלח לכלא במאי 2015 על ניסיון להגיע לסוריה ולהצטרף לדאע"ש,

על פי ה-Wall Street Journal, הוא קיבל שחרור על תנאי בעת שהמתין למשפטו. הוא הפר את תנאי השחרור ובמאי 2015 יצא לטורקיה בנסיון שני להצטרף לדאע"ש אך נעצר ע"י משטרת טורקיה ונשלח חזרה לצרפת.

הוא שהה בכלא במשך 10 חודשים, ובעקבות התנגדות התביעה שוחרר במרץ 2016, והוטלו עליו מגבלות – נשיאת צמיד אלקטרוני ויציאה מהבית לארבע שעות בלבד ביום באמצע השבוע.

מהתיק המשטרתי שלו עולה כי הוא הראה סימנים ל"בעיות פסיכולוגיות" מאז גיל שש, ואושפז על רקע זה מספר פעמים.

עולה השאלה מדוע צרפת לא עצרה אותו בתנאים מחמירים יותר ועקבה אחריו יותר מקרוב.