האם ישראל ערוכה להתמודד עם תקיפות סייבר גדולות?

האם ישראל ערוכה להתמודד עם תקיפות סייבר גדולות?

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

מאת אריה אגוזי

מתקפות הסייבר לכופר האחרונות אשר פשטו על כמה ארגונים ישראליים החזירו את תשומת הלב לאיום המוחשי.

האם ישראל מוכנה? ובכן, התשובות שונות ומגוונות אבל רבים חושבים שצריך להיעשות יותר, ויותר מהר.

האיום הוא אמתי ומוחשי. מתקפת סייבר על תשתית לאומית בישראל עלולה לכלול גם מתקני בקרת תעופה. בשבועות האחרונים הייתה ישראל נתונה תחת מתקפת סייבר בלתי פוסקת והממשלה הורתה על השב"כ לנקוט בכל אמצעי על מנת להתנגד למתקפות הללו.

זרוע הסייבר הלאומית, אשר אמונה על ביטחונן של התשתיות הלאומיות במדינת ישראל מפני מתקפות סייבר, לקחה על עצמה את האבטחה של בנקים וספקי מובייל. מקורות אומרים כי גם פיקוח התעופה נכלל ברשימה.

גורמים ישראלים רשמיים תופסים את מתקפות הסייבר הללו כאקט של מלחמה וכמה מהם אף צוטטו כאומרים כי "יש להתייחס לאויב כאויב." המשמעות היא שהארגונים הישראליים האמורים ינסו לאתר את מקור המתקפות ולהפעיל מאמצים על מנת לנטרל אותו.

כפי שזה נראה כעת, זוהי מלחמה כוללת והדאגות גבוהות, שכן סימנים מראים כי מתקני תשתיות לאומיות מצויים תחת מתקפה כמעט מדי יום.

מערכת הפיקוח האווירי בישראל פועלת בקרבה גדולה לחיל האוויר הישראלי. על כן כל ניסיון להפריע לאחד מהם ישפיע גם על השני ועלול לגרום לתוהו ובוהו ו"תרחישים קיצוניים ביותר".

אז מומחים אומרים כי צריך להיעשות יותר על מנת לגייס את כל הנכסים שיש לישראל ולהגן על המערכות החיוניות במדינה, ביניהן גם מערכת פיקוח התעופה, ממתקפות סייבר מפוזרות או מאורגנות.

מה שברור לגמרי הוא שרבים מהתקציבים אשר הוקצו באופן מסורתי להפעלת מערכות מתקדמות אשר אמורות להגן על ישראל מפני מתקפות טילים, רקטות, או כלי טיס, ינותבו כעת למלחמת הסייבר החדשה.

מומחים אומרים כי כרגע יותר מדי גופים שונים מתמודדים עם האיום בעוד שרק מאמץ מרוכז יוכל לבצע את העבודה.

אבל בישראל החלטות פעמים רבות נתפסות כהמלצות בלבד – וזוהי סכנה גדולה.