הצבת מצלמות מעקב בתוך העיר אינה יעילה מבלי אמצעי אנליטיקה

This post is also available in: English (אנגלית)

בעידן המודרני אנו מוצפים במידע לגבי כל דבר וזה מבלבל מאוד את מקבלי ההחלטות וגורמי המודיעין. המידע החשוב והרלוונטי שלו אנו זקוקים עטוף באינספור "רעשים" – מידע בלתי רלוונטי או מידע מוטעה שגוזל זמן רב בהתמודדות עמו. על כן ההנחה שאינפורמציה רבה ומדויקת יותר תאפשר לנו להבין את המציאות האמיתית – אינה בהכרח נכונה. אדרבה, ריבוי האינפורמציה הוא שמקשה על פענוח תקריות פשע וטרור.

אחד מן הכלים המוכרים של סוכנויות הביטחון הציבורי המשמשים למלחמה בפשע הוא אמצעי פיקוח וידאו, דהיינו מצלמות שפרוסות ברחובות העיר ונועדו להרתיע את הפושעים מביצוע הפשע או לחלופין לספק מידע על תקרית כזו או אחרת לאחר מעשה. למרות שהמצלמות הללו אמורות להפחית את מספר השוטרים הדרושים לצורך שיטור קהילתי, נראה שאין די בהן. הנתונים המגיעים מן המצלמות הללו ומשאר מקורות המידע אינם יעילים ללא ניתוח של הנתונים וניהול נכון שלהם. אם אמצעי הצילום ממלאים תפקיד גדול יותר בביטחון הציבורי כיום יחסית לעבר, עולה השאלה כיצד ממשיכות לקרות תקריות מסוכנות ברחובות העיר, דוגמת אלה שאירעו מספר חודשים בפרגוסון ובפילדלפיה.

סוכנויות הביטחון מקבלות מבול של מידע מתוך צילומי ווידאו, שיחות ממוקדי החירום, רשתות חברתיות, טלפונים ניידים ועוד. כדי ללקט את המידע הרלוונטי ולהבין אותו ישנן תוכנות דוגמת Physical Security Information Management, או בקיצור PSIM, אשר מאפשרות לשלב את כל זרמי המידע לתוך ממשק נתונים  מקיף. תכנת PSIM מבצעת אנליטיקה למידע הרב ויוצרת דו"חות ניהול של תקריות, שניתן לשתף לא רק בתוך סוכנות אחת אלא להפיצה לסוכנויות אחרות בעיר או במחוז, כדי שכל הגורמים הרלוונטיים יהיו מעודכנים על ההתרחשויות האחרונות.

ניתן לומר שהמסקנות הללו היו קיימות כבר לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר. לפי דו"ח וועדת החקירה שהתפרסם לאחר הפיגועים, התקבל מידע רב על התקפות אפשריות של אל-קאעידה, אך מידע זה הלך לאיבוד באוקיאנוס הרחב של הנתונים. מומחים הסבירו, כי המתקפה הצליחה עקב כשל באיסוף מידע, בניתוחו ובהפצתו. אם כן, אולי אכן הגענו למצב שבו יש לנו את כל המידע הקיים בעולם ואפילו בזמן-אמת, אך אם לא נצליח לפרש אותו או לפעול לגביו, הוא פשוט יישאר חסר ערך.

להרשמה לניוזלטר.