שליפה מהירה – היום השחור של המשטרה

This post is also available in: English (אנגלית)

למשטרת ישראל היו הרבה "ימים שחורים" בתקופה האחרונה – הטרדות מיניות שנעשו על ידי קצינים בכירים, חשד להפרת אמונים על ידי קצינים ועוד. אבל מה שקרה אתמול בתל אביב היה הגרוע מכל.

המשטרה נכשלה אתמול כשלון חרוץ בטיפול בהפגנת העדה האתיופית.

לא היתה כאן בעיה של מודיעין. כולם ידעו מתי יפגינו והיכן ובכל זאת המשטרה נתפסה עם המכנסים למטה. הטעות הראשונה הייתה ההסכמה לחסימת נתיבי איילון למשך שעות. השר לביטחון פנים והמפכ"ל לא השכילו לתת הוראה לפתוח את נתיב התחבורה הזה בכח אחרי כמה דקות של חסימה סמלית. יש הבדל בין לתת למפגינים לשחרר מעט קיטור על נושא כאוב ובין הפקרות מוחלטת שסיכנה רבים שנקלעו למהומה.

הירשמו לאתר הישראלי לביטחון המולדת

אוזלת היד הזו עודדה את המפגינים שיצאו לעבר ככר רבין. שם החלה התפרעות רבתי שכללה השלכת חפצים וחזיזים על השוטרים ועוד מעשים שהיו צריכים לעשות הכל כדי להפסיקם מיד. אבל כאמור לא צריך להיות מומחה למשטרה כדי לראות כי הכוחות המשטרתיים בשטח שצוידו היטב בציוד אישי, כולל נצנצים בצבעי כחול אדום על המדים, לא קיבלו את ההוראות הדרושות ונראו חסרי אונים.

לא מתקבל על הדעת שהפגנה כזו של מספר קטן יחסית של מפגינים משתקת את תל אביב ולמעשה את כל גוש דן למשך שעות.

די היה לראות בשידורים הישירים בערוצי הטלוויזיה את הפיקוד הבכיר של המשטרה ניצב על רחבה מוגבהת ועל פני הקצינים הבעה של חוסר אונים. לא היה איש שיקבל החלטה שמספיק, שההפגנה חצתה כל קו אדום.

וכך ספגה המשטרה אתמול עוד חבטה בתדמיתה הרמוסה מכל עבר.

כך זה כשיש שר משטרה חלש ומפכ"ל חלש עוד יותר. בכל השידורים דיברו קציני המשטרה על קומץ של "עושי צרות"

שהשתלטו על ההפגנות. אם מדובר בקומץ מדוע לא טיפלו בו?

והמפגינים, הם זכו בתחילת היום לסימפטיה גורפת אבל כאשר ההפגנה יצאה משליטה והפכה להתפרעות הסימפטיה קטנה.