דרך ביניים ללוחמה בעזה

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת ד"ר מקס זינגר

התקפה על ההנהגה הצבאית של החמאס ועל נכסיו הצבאיים של הארגון תהיה קרב קשה, שבו יפגעו כמעט בוודאות ישראלים ואזרחים פלסטינים – בעיקר בגלל אסטרטגיית ההתחבאות מאחורי אזרחים שבה נוקט החמאס. ייתכן שצה"ל לא הציע להוציא לפועל התקפה כזו בגלל הסלידה מעצם הרעיון ובגלל שבשנים האחרונות הצבא מעדיף מתקפות אוויריות על פני קרבות קרקע. ייתכן שהסלידה ממתקפה בסגנון הזה כה גדולה עד כי בצה"ל לא שקלו ברצינות את הרעיון. עם זאת, במידה והמתקפה תתוכנן באופן יצירתי ייתכן שיישומה יהיה פחות מזיק מהצפוי. בדרך כלל פריסות הגנתיות כמו זו של החמאס יעילות מאוד נגד מרבית ההתקפות, אבל יש בהן כמה נקודות תורפה שהופכות אותן לפגיעות לסוג מסויים של התקפות. מתקפות קרקע חזקות ומתוכננות היטב – עם סיוע אווירי איכותי – הן עוצמתיות מאוד, ולרוב ניתן להשיג באמצעותן תוצאות טובות מהצפוי.

גם אם מתקפה כזו תגרום להרוגים רבים ולנזק תדמיתי משמעותי, לרוע המזל היא עדיין עשויה להיות האפשרות הטובה ביותר שעומדת בפני ישראל. למרות ההרוגים מדובר במכה קשה לחמאס, שתמנע מספר רב יותר של הרוגים על ידי דחיית או מניעת סבבים עתידיים של אלימות. ישנם זמנים שבהם יש לשלם מחיר גבוה כדי להגן על המדינה בדרך הטובה ביותר.

למתקפה קרקעית נגד הכוחות והנכסים של חמאס, שתמשך ככל הנראה 4-6 שבועות, יהיו גם השלכות פוליטיות מרחיקות לכת. ישראל תאלץ להתמודד עם דרישות חוזרות ונשנות להפסיק את הלחימה, מצד ארצות הברית, מדינות אירופה והאו"ם. אפילו ערב הסעודית ומצרים, שמשבחות את ישראל מאחורי הקלעים, יקראו לישראל לעצור משיקולי דעת קהל. מצד שני, אם ישראל תראה שאינה מוכנה לתקוף קרקעית את חמאס (או תראה כי היא חסרה את היכולת לעשות זאת מן האוויר) היא תאבד מערכה בעיני אויבי החמאס הערביים.

זהו ככל הנראה המצב הפוליטי הנוח ביותר עבור ישראל לצורך יציאה למתקפה ממושכת נגד חמאס. הארגון מבודד פוליטית כמעט לחלוטין, וסירב לכמה הזדמנויות לסיים את הקרבות הנוכחיים. זאת ועוד, ישראל כבר משלמת את המחיר על המתקפות הקודמות שלה נגד חמאס. לא ברור עד כמה המחיר הפוליטי יהיה גבוה יותר במידה וישראל תגיב לעוינות מחודשת מצד חמאס במתקפה נוספת על צבא הארגון, שתמשך ארבעה עד שישה שבועות.

התקפה עוצמתית מהסוג הזה נגד החמאס – ונגד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני – לא תבוא בניסיון לסיים את הסכסוך עם החמאס או עם עזה. זו מטרה בלתי אפשרית. גם אם הארגון הנוכחי יושמד, הוא ככל הנראה יוחלף על ידי חמאס חדש, או על ידי ארגון פלסטיני אחר שיחרוט על דגלו את השמדת ישראל. המתקפה תהיה חלק מאסטרטגייה ארוכת טווח של ניהול הסכסוך, שתכלול את העקרון לפיו הדרך לצמצם אלימות היא לוודא שכל יוזמה אלימה משמעותית של הצד השני הופכת בעיניו להפסד.

iHLS – Israel Homeland Security

מטרת המתקפה תהיה ללכוד או להרוג כמה שיותר בכירים בהנהגה הצבאית של החמאס, ולהשתלט או להשמיד את מרבית המפקדות והמתקנים הצבאיים של הארגון. מטרה נוספת תהיה להדגים לעזתים שהחמאס לא מוכן לעמוד נגד צה"ל, וכשהארגון מותקף פעיליו בורחים ומתחבאים כמו עכברושים. השפלת החמאס תהיה מכה קשה לארגון, שתייצר יותר הרתעה כלפיו וכלפי אויבים אחרים של ישראל מאשר כל הנזק שספגה האוכלוסייה האזרחים בעזה. עושה רושם שלא מדובר בשאיפה בלתי אפשרית מבחינת צה"ל. ניתן להגיע להישגים גם אם לכידת כל 1,000 מנהיגי החמאס החשובים ביותר, או כמעט כולם, היא בלתי אפשרית.

אם ישראל לא תצא למתקפה מהסוג הזה נגד החמאס, ולבסוף תושג הפסקת אש שתתבסס על קבלת דרישות החמאס – והמשך הירי על ישראל עד הרגע האחרון – חלק מהפלסטינים, ואחרים בנוסף להם, יראו זאת כניצחון לחמאס, משום שהארגון תקף את ישראל ולא הושמד.

הרתעה היא המרכיב העיקרי בהגנה על ישראל, לא רק מפני חמאס אלא גם מפני חיזבאללה, סוריה ואיראן, ומפני גורמים חדשים כמו האומה האסלאמית (IS) וכוחות סונים קיצוניים שעלולים להשתלט על הצד הסורי של גבולה הצפוני של ישראל. ההרתעה הישראלית חזקה הרבה יותר כשאויבי המדינה מאמינים שמדי פעם ישראל מגיבה למתקפות לא רק "בצורה פרופורציונלית", או כדי להחזיר את הרגיעה, אלא באמצעות מכה משמעותית נגד התוקף. כל אויבי ישראל מביטים כעת במתרחש בעזה. האיום על ישראל יגדל אם אותם האויבים יגיעו למסקנה כי לצה"ל אין את הרצון, או את חופש הפעולה הפוליטי, להשתמש בכוח הצבאי האדיר שברשותו.

עד עתה ישראל לא הכתה בחמאס בעוצמה כזו שתגרור את הארגון לבקש הפסקת אש. יש להרתיע אותו על מנת שלא יתחיל שוב "לטפטף" בהדרגה טילים לשטח ישראל, וכדי להגיע למצב שבו חמאס יהיה מפוחד מכדי להוציא לפועל מתקפה בקנה מידה גדול מיד לאחר שיסיים לשקם את מאגרי הנשק שלו. אם נגזר עלינו לגור בשכנות לעזה שנשלטת על ידי חמאס בעתיד הנראה לעין אנו צריכים להכות בחמאס מכה שתהיה קשה מספיק כדי לגרום לו להתחנן להפסקת אש על מנת להציל את עצמו – ולא כדי להכריח את ישראל להסכים להקלות שונות. מתקפה כזו לא תדרוש מישראל לכבוש מחדש את עזה, אלא רק לתקוף את התשתית הצבאית של חמאס.

ד"ר מקס זינגר הוא מייסד מכון האדסון ועמית מחקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים. תחומי התמחותו הם מדיניות הביטחון של ארצות הברית, יחסי ישראל-ארה"ב, ותכנון אסטרטגי לטווח ארוך.

מרכז בגין סאדאת, Perspectives, מאמר 264