This post is also available in:
English (אנגלית)
מאת ד"ר בועז גנור
ככלל, ניתן לחלק את פיגועי הטרור לשני סוגים: "התקפות אישיות", ויוזמות של "טרור מאורגן". בטרור מאורגן יש ארגון טרור המעורב באחד בחלקים, במספר חלקים – או בכל שלבי הפיגוע: ייזום, תכנון, הכנה וביצוע. ארגון טרור עלול ליזום התקפה שמבוצעת בסופו של דבר על ידי אחרים ש"אינם קשורים" לארגון. ארגון מסויים עשוי לסייע לארגון או קבוצה אחרת לנהל את התקפת טרור על ידי אספקת מודיעין, אספקת נשק, אימוני התוקפים או מתן מימון. לחילופין, ייתכן שארגון ייזום, יתכנן ויתכונן להתקפה, כך שאחרים יוכלו לבצע אותה. כל התרחישים הללו מהווים "טרור מאורגן עקיף". מצד השני, ב- "טרור מאורגן ישיר ", ארגון טרור עשוי להיות מעורב בכל שלבי הייזום וההכנה של התקפה, ולאחר מכן למעשה לשלוח פעילים שלו לביצוע הפעולה. טרור מאורגן ישיר יכול להיות מיושם על ידי אחד מהתאים המקומיים של ארגון הטרור, תאים רדומים או פעילים בודדים.
לעומת זאת, התקפת טרור פרי יוזמה אישית היא פעולה בה אין ארגון טרור מעורב באף שלב. אף ארגון לא יזם את זה, אף ארגון לא תכנן את זה, אף ארגון לא הכין את הפעולה, ומבצעי הפעולה לא היו חברים בשום ארגון טרור. במקרים מסוימים, ארגון טרור עלול לעורר או להסית רשת טרור מקומית או "זאב בודד" לבצע פיגוע, אפילו בלי לקחת שום חלק פעיל בהתקפה מסוימת. יוזמה אישית מתחילה ומסתיימת במוחו הקודח של אדם, או בדיונים האפלים של קבוצה מקומית אשר, מסיבה כלשהי, החליטה לפתוח במתקפת טרור. כאשר התקפת יוזמה אישית מתבצעת על ידי אדם שאינו מזוהה עם ולא נשלח על ידי ארגון טרור, אנחנו אומרים שהוא או היא פעלה כ"זאב בודד ". המניעים עשויים להיות אישיים, פסיכולוגיים, כריתת ברית עם המניעים של קבוצה מקומית, או נובעים ממניעים פוליטיים גלובליים. מבחינה פסיכולוגית, פעולת הזאב הבודד עשויה להיות מענה לציווי פנימי שנולד לאירוע טראומטי בעבר (עם זאת, אם האירוע הזה והתגובה עליו הם לא פוליטיים, אזי ההתקפה של הזאב הבודד היא פשע, ולא טרור, ומהווה רצח או ניסיון לרצח). פעולת הזאב הבודד הנדחף על ידי ציוויים מקומיים, עשויה להיות תגובה למצב פוליטי מקומי – כלומר, לדו"חות, אירועים, תהליכים או החלטות ברמה העירונית, ברמת המדינה, או אפילו ברמת הממשלה הפדרלית (למשל, המאמצים האחרונים כדי להגדיל את הפיקוח על נשק בארצות הברית). הזאב הבודד, בהשראת שיקולים פוליטיים גלובליים, בדרך כלל מחליט לבצע פיגוע לאחר חשיפה ממושכת לאינדוקטרינציה לאומנית, דתית, אתנית או חברתית כלכלית והסתה, שהגיעה אליו בעקיפין, באמצעי התקשורת ו/או באינטרנט (בלוגים, אתרים, חדרי צ'אט, פייסבוק ואתרי רשתות חברתיות אחרים) – או באופן ישיר, באמצעות המעגל החברתי המיידי שלו (מדריכים רוחניים או מנהיגים, מורים, קרובי משפחה, חברים). למרות המניעים פוליטיים – הזאב הבודד עלול לתקוף בתגובה לאירוע קונקרטי, ההחלטה שלו לעשות זאת היא בדרך כלל לא קפריזה רגעית, אלא לרוב שיאו של תהליך של הקצנה, הכולל חשיפה ממושכת לתסיסה ועידוד.
ראוי לציין כי טרור מאורגן הוא בדרך כלל יותר מתוחכם ומורכב מ היוזמה אישית, ולכן לעתים קרובות גורם להרבה יותר נפגעים. זה לא מפתיע, בהתחשב בכך שיש לארגוני הטרור יכולת, משאבים וניסיון משמעותית יותר מאשר לכל תוקף פרטי מסוים. עם זאת, ארגוני טרור עלולים ליפול קורבן לחדירה על ידי סוכני מודיעין. הריבוי של אנשים המעורבים בייזום החשאי, בתכנון, בהכנה ובביצוע של פיגוע טרור מאורגן יוצרים סיכון שהמידע ידלוף החוצה לאנשי ביטחון, אשר ינסה להקדים ולמנוע את ההתקפה. לעומת זאת, התקפות יוזמה אישיות הן בדרך כלל פחות מורכבות. המפגע הבודד משתמש באמצעים פרימיטיביים: נשק קר כגון סכין או אקדח, תקיפה באמצעות כלי רכב, התקנים תוצרת בית, חומר נפץ מאולתר. אמנם מספר הנפגעים בהתקפת תוקף בודד בד"כ מוגבל ונמוך יותר, אך הסבירות לסיכול ההתקפה שלו היא גם קטנה יותר. בגלל שהתקפות יוזמה אישית מבוצעות לאחר שהפרט מקבל החלטה אישית מאוד – החלטה שסביר מאוד להניח שלא שיתף בה אפילו את הקרובים לו ביותר – זה כמעט בלתי אפשרי להשיג מודיעין מוקדם על כוונותיו.
אלו עליהם מוטל כעת לחקור את הפיגוע במרתון בוסטון חייבים לקבוע בדיוק איזה סוג של התקפה זו היתה. האם היה זה מופע של טרור מאורגן, שבוצע על ידי קבוצה או תא מקומי שנשלח למשימה על ידי ארגון שבסיסו מחוץ לארה"ב? או שזה היה ביוזמתו האישית של זאב בודד או רשת מקומית שאינם קשורים בדרך כלשהי עם – גם אם הושפעו ממנו – ארגון טרור מסוים? זה מוקדם מדי לדעת. עם זאת, אם אנו בוחנים את הרסיסים של מידע שכבר זמינים, נראה כי הפיגוע בוצע באמצעות מטעני חבלה מאולתרים קטנים; שני המכשירים שהתפוצצו היו ממוקמים קרוב מאוד אחד לשני. ניתן אפוא להסתכן בניחוש מחושב שהפיגוע הנורא הזה היה היוזמה האישית של קבוצה מקומית או זאב בודד, אשר במקרה זה הצליח להגשים את החלום של טרוריסטים מודרניים בכל מקום: לבצע פיגוע בקרב קהל מרוכז של אנשים בנוכחות מסיבית של אמצעי התקשורת. היעד שנבחר – קו הסיום של מרתון בוסטון – סיפק שני משתני מפתח אלה. אף על פי כן, ולמרות החשיבות העצומה של אירוע זה לחובבי ספורט מכל רחבי העולם, מרתון בוסטון הוא אירוע מקומי. תושבי ארצות אחרות ומדינות אחרות בארה"ב בקושי היו מודעים להתרחשות המרתון הזה. זה לא אירוע בינלאומי בקנה אחד עם האולימפיאדה או מונדיאל כדורגל בגביע העולם. זה לא התרחש באתר סמלי נודע כמו מרכז הסחר העולמי או האמפייר סטייט בילדינג בניו יורק, או הפנטגון בוושינגטון הבירה. זה גם מצביע על כך שהיוזמה להתקפה הייתה מקומית, בין אם ההתקפה עצמה בוצעה על ידי זאב בודד, על ידי רשת מוגבלת שאינה קשורה לארגון טרור, או אפילו על ידי תא רדום בעל חשיבה עצמאית המזוהה עם ארגון טרור מקומי או בינלאומי.
תשובה החלטית יותר לשאלות אלה ובעיקר, זיהוי מהיר ומדויק של אופי הפעולה ותכנית ההתקפה – אלו הנתונים שיקדמו חקירה יעילה שתוביל לתפיסת כל המעורבים. בירור סוג הפיגוע ואופיו יקל גם על בחינת תפקודם של כוחות הביטחון ויגזור לקחים שיישומם עשוי להפחית או למנועפיגועים ואירועי טרור דומים בעתיד.
ד"ר בועז גנור, יו"ר מרכז רונלד לאודר למדיניות נגד הטרור, הוא סגן דיקן בית הספר ע"ש לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה והמייסד ומנכ"ל של המכון הבינלאומי למדיניות נגד הטרור (ICT) במרכז הבינתחומי, הרצליה, ישראל.
המאמר פורסם לראשונה בג'רוזלם פוסט.
הפרסום הינו אך ורק של המחבר ואינו בהכרח משקף את הדעות של המכון הבינלאומי למדיניות נגד הטרור (ICT).
