This post is also available in:
English (אנגלית)
לוויינים מתמודדים עם מגבלה בסיסית במסלול: כמעט כל פעולה שהם מבצעים תלויה בחשמל שהם מסוגלים לייצר ולאגור בעצמם. ככל שחלליות מקבלות משימות שדורשות יותר אנרגיה, בהן מחשוב בחלל וחישה מתקדמת, אספקת החשמל הזמינה עלולה להגביל את היכולות שלהן.
חללית בשם Protostar מתכוננת לבחון גישה אחרת: העברת אנרגיה באופן אלחוטי מחללית אחת לאחרת באמצעות אלומה אופטית.
אב־הטיפוס, שפותח על ידי Star Catcher Industries, צפוי להיות משוגר מבסיס חיל החלל ונדנברג במסגרת משימת Transporter-18 של SpaceX באוקטובר 2026. לדברי החברה, ההדגמה תנסה לבצע לראשונה בעולם העברת אנרגיה אופטית בין שתי חלליות עצמאיות.
המערכת משלבת מספר טכנולוגיות הנדרשות כדי לאפשר את התהליך. היא יכולה לאסוף אנרגיה, לאתר חללית אחרת, לשמור עליה במעקב ולכוון אל מקלט שעליה אלומת אנרגיה אופטית.
במהלך המשימה תשחרר החללית לוויין זעיר מסוג CubeSat, המצויד בפאנלים סולאריים מסחריים. לאחר מכן יטוסו שתי החלליות באופן עצמאי, בזמן שהחללית תאתר את הלוויין, תעקוב אחריו ותכוון את אלומת האנרגיה לעבר הפאנלים הסולאריים שלו.
המהנדסים ימדדו כמה אנרגיה מגיעה אל המקלט, וכך יאספו נתונים על ביצועי העברת האנרגיה האלחוטית בתנאי מסלול אמיתיים.
על פי דיווח של Interesting Engineering, יכולת המעקב היא חלק משמעותי במיוחד בניסוי. בניגוד לניסוי נייח על פני כדור הארץ, שתי החלליות נעות במסלול, ולכן המשדר צריך לאתר במדויק את הלוויין המקבל ולשמור את האלומה מכוונת אליו לאורך התהליך.
החברה כבר בחנה בנפרד חלקים מהמערכת. ניסוי קרקעי במרכז החלל קנדי של נאס"א הדגים העברת אנרגיה באמצעות אלומה אופטית, בעוד שמשימת Sextant Alpha בשנת 2025 בחנה בחלל תוכנה לאיתור חלליות ולמעקב אחריהן.
החללית תשלב לראשונה את היכולות הללו בהדגמה אחת במסלול.
בעתיד, הטכנולוגיה עשויה להפחית את התלות של לוויינים בחשמל המיוצר אך ורק על ידי המערכות שעל סיפונם. במקום זאת, חלליות הזקוקות לאנרגיה נוספת יוכלו פוטנציאלית לקבל אותה ממקור כוח חיצוני הנמצא במסלול.
ליכולת כזו עשויה להיות רלוונטיות מיוחדת עבור לווייני ביטחון לאומי, שבהם אספקת חשמל נוספת יכולה לתמוך בחיישנים תובעניים, במערכות תקשורת או בעומסי מחשוב כבדים, מבלי שכל לוויין יצטרך לייצר בעצמו את מלוא האנרגיה הדרושה. החברה מציינת גם מחשוב במסלול ותצפית על כדור הארץ כיישומים אפשריים.
החברה כבר החלה בפיתוח חללית גדולה יותר, שנועדה להתקדם מעבר לשלב הניסויים לעבר אספקת חשמל מבצעית בחלל.
הניסוי באוקטובר יבחן אם הרעיון הבסיסי אכן עובד בין חלליות שטסות באופן עצמאי. אם החללית תצליח לאתר לוויין אחר, לשמור את האלומה האופטית מכוונת אליו ולהעביר כמות מדידה של אנרגיה לפאנלים הסולאריים שלו, בעתיד עשויה לעמוד בפני לוויינים אפשרות נוספת כאשר ייצור החשמל העצמי אינו מספיק: לקבל אנרגיה ממקור אחר במסלול.
