This post is also available in:
English (אנגלית)
מערכות הגנה אווירית נדרשות כיום להתמודד עם אוסף איומים ששונים מאוד זה מזה: טילים בליסטיים שמגיעים במהירות ובגובה רב, מטוסי קרב, כטב"מים ורחפנים קטנים הטסים בגובה נמוך. מערכת יירוט אחת אינה יכולה לתת מענה יעיל לכל התרחישים האלה, ולכן מדינות עוברות בהדרגה לארכיטקטורות רב־שכבתיות, שבהן כמה מערכות גילוי ויירוט פועלות תחת מרכז שליטה משותף.
גישה זו עומדת במרכז עסקת "מגן אכילס" בהיקף של כ־3 מיליארד יורו (יותר מ־10 מיליארד שקל) שנחתמה בין ישראל ליוון. במסגרת העסקה יוקם מערך הגנה אווירית לאומי המבוסס על כמה מערכות ישראליות, במקום רכישה של מערכת נשק בודדת. מדובר בעסקת היצוא הביטחוני הגדולה ביותר שנחתמה עד כה בין המדינות.
בליבת המערך ישולבו קלע דוד וספיידר של רפאל לצד ברק אם־אקס של התעשייה האווירית. לכל מערכת תפקיד שונה במעטפת ההגנה, כך שניתן להתאים את אמצעי היירוט לסוג המטרה, לטווח ולגובה שבהם היא מתגלה. יוון תהיה המדינה האירופית השנייה שרוכשת את קלע דוד, לאחר עסקה שנחתמה עם פינלנד ב־2023.
החלק החשוב אינו רק המיירטים. מכ"מי MMR מתוצרת אלתא יספקו גילוי ומעקב אחר מטרות, ומערכת שליטה ובקרה חדשה, שתפותח בהובלת רפאל, תחבר את המידע ואת מערכות הנשק לתמונה מבצעית אחת. הרעיון הוא לאפשר למערך לזהות איום, לעקוב אחר מסלולו ולהקצות לו את שכבת ההגנה המתאימה, במקום להפעיל כל מערכת בנפרד.
לעסקה יש גם ממד תעשייתי. חלק מרכיבי הפרויקט צפויים להיות מיוצרים ביוון במסגרת העברת ידע ושיתוף פעולה עם התעשייה המקומית, בהתאם למגמה האירופית של שילוב ייצור מקומי בעסקאות נשק גדולות.
במקביל, היקף הפרויקט צפוי להשפיע גם על כושר הייצור בישראל. רפאל והתעשייה האווירית פועלות כיום תחת עומס הזמנות גבוה, והתחייבות ארוכת טווח בהיקף כזה יכולה לתמוך בהרחבת קווי ייצור ותשתיות. לפי הערכות במערכת הביטחון, העסקה עשויה גם להוביל להזמנות המשך, בין היתר של מערכות ברק אם־אקס.
מבחינה טכנולוגית, העסקה משקפת את הכיוון שאליו מתקדם שוק ההגנה האווירית: פחות מערכות עצמאיות ויותר רשת אחת המחברת מכ"מים, שליטה ובקרה ומספר סוגי מיירטים. מול איום שמשתנה מטיל בליסטי לרחפן קטן בתוך אותה זירה, היכולת לחבר בין השכבות הופכת לחלק מרכזי מההגנה עצמה.
