This post is also available in:
English (אנגלית)
רובוטים קונבנציונליים בנויים בדרך כלל סביב שלדות קשיחות, מנועים, גלגלי שיניים ומפרקים מכניים. אף שתכנון כזה מתאים היטב לסביבות מסודרות, הוא פחות יעיל במרחבים צפופים, בתשתיות שניזוקו או בתנאי שטח קשים, שבהם נדרשים גמישות ועמידות גבוהות. לכן, חוקרים פונים יותר ויותר לעולם הרובוטיקה הרכה, שהוא תחום העוסק במכונות הבנויות מחומרים גמישים, הנעות באופן המזכיר יותר יצורים חיים מאשר מערכות מכניות מסורתיות.
רובוט רך חדש שפותח לאחרונה שואב השראה מתנועתו של זחל קטן, ומשתמש בשריר מלאכותי במקום במנגנונים מכניים קשיחים כדי לזחול על גבי משטחים.
הרובוט מונע באמצעות מבנה רב־שכבתי המורכב משכבות מתחלפות של פולימר ואלקטרודות פחמן. כאשר מופעל עליו מתח חשמלי נמוך, הפולימר מתרחב, והמבנה כולו מתנהג בדומה לשריר המתכווץ. עם הפסקת המתח, הוא חוזר לצורתו המקורית.
החוקרים גלגלו את השריר המלאכותי לצורה גלילית שעובייה דומה לעובייה של שערת אדם. לאחר שחיברו בין קצותיו קשת פלסטיק גמישה, התקבל מנגנון המסוגל להמיר את ההתכווצות וההתרחבות המחזוריות לתנועת זחילה קדימה, בדומה לאופן שבו זחל קטן מתקדם.
בניגוד לרובוטים קונבנציונלייםהדורשים מספר מנועים ומערכות בקרה מורכבות, הרובוט הרך מסתמך על שריר מלאכותי יחיד כדי לייצר תנועה. במהלך הניסויים הוא הצליח להתקדם באופן עקבי על גבי משטחים מחורצים, תוך שהוא נאחז בחריצים בזמן שהתארך והתכווץ לסירוגין.
החוקרים הדגימו גם עמידות מרשימה במיוחד. על פי דיווח של TechXplore, האב־טיפוס פעל במשך ארבע שעות ביום לאורך תקופה של יותר מארבעה חודשים, מבלי שנמדדה ירידה בביצועיו. בניסוי נוסף אף הוחדרו מחטים ישירות אל גוף הרובוט. הודות לננו־צינוריות פחמן מוליכות המשולבות במבנה, האזורים שנפגעו נעקפו חשמלית, והרובוט המשיך לנוע למרות החורים שנוצרו בו.
מנקודת מבט ביטחונית, פלטפורמות רובוטיות רכות עשויות להציע יתרונות במשימות סיור, בדיקת תשתיות ופעילות בסביבות צפופות או מסוכנות. גופן הגמיש עשוי לאפשר להן לנוע בתוך צינורות, מנהרות, מבנים שקרסו, מערכות אוורור ומקומות נוספים שאליהם קשה להגיע באמצעות רובוטים קונבנציונליים, תוך הפחתת הסיכון לכשל מכני.
החוקרים סבורים כי בעתיד ניתן יהיה להשתמש בתכנונים דומים גם למשימות חקר פלנטרי, שבהן רובוטים קלים, עמידים וחסכוניים באנרגיה יוכלו לפעול בתנאי סביבה קיצוניים.
למרות שהאב־טיפוס הנוכחי עדיין נמצא בשלב מחקרי מוקדם, הוא ממחיש כיצד רובוטיקה רכה בהשראת הטבע עשויה לאפשר דור חדש של מכונות המסוגלות להגיע למקומות שאינם נגישים למערכות רובוטיות מסורתיות.
המחקר פורסם כאן.
