This post is also available in:
English (אנגלית)
מטוסי קרב מודרניים דורשים מהטייסים הרבה יותר מאשר להטיס את המטוס ולתקוף מטרות. עליהם לעבד כמויות גדולות של מידע מחיישנים, לנהל מערכות לוחמה אלקטרונית, לתאם עם מטוסים אחרים ובאופן הולך וגובר גם להפעיל מערכות בלתי מאוישות הפועלות ברחבי זירת הלחימה. ככל שהקרב האווירי הופך מקושר ומבוסס־מידע יותר, העומס המוטל על טייס יחיד ממשיך לגדול.
גרסת דו־מושב חדשה של מטוס הקרב Gripen F נועדה להתמודד עם האתגר הזה באמצעות הוספת תא טייס שני ועצמאי לחלוטין, המסוגל לתמוך הן במשימות אימון והן במשימות מבצעיות. לצד שמירה על יכולות הלחימה של הגרסה החד־מושבית, המטוס מוסיף איש צוות נוסף שיכול לנהל מערכות משימה ולתאם נכסים בלתי מאוישים בזמן אמת.
בניגוד למטוסי קרב דו־מושביים רבים המשמשים בעיקר להכשרה, המטוס תוכנן כפלטפורמת לחימה מבצעית מלאה. תא הטייס האחורי מאפשר לבצע אימונים מודרכים על ידי מדריך טיסה, כך שטייסים חדשים יכולים לצבור ניסיון בתנאים הקרובים ככל האפשר למציאות מבצעית, תוך טיסה במטוס קרבי לכל דבר.
איש הצוות הנוסף יכול גם לקבל על עצמו משימות מבצעיות במהלך הטיסה. אחת היכולות החדשות והמשמעותיות ביותר היא הפעלה ותיאום של מספר רחפנים וכלים בלתי מאוישים מתוך המטוס. על פי דיווח של Interesting Engineering, המפעיל במושב האחורי מסוגל לעקוב אחר המערכות הבלתי מאוישות, לכוון אותן ולנהל את פעילותן במהלך המשימה, ובכך לאפשר ביצוע תרחישים מורכבים יותר.
רחפנים אלו יכולים לשמש למשימות סיור, איסוף מודיעין, לוחמה אלקטרונית או תקיפות מתואמות ממספר כיוונים. באמצעות הרחבת מעטפת החישה והתקיפה של המטוס בעזרת מערכות בלתי מאוישות המחוברות לרשת, המטוס הופך למעשה למרכז פיקוד אווירי עבור צוות לחימה מבוזר.
הפלטפורמה שומרת על מאפייני הביצועים של הגרסה החד־מושבית, ובהם עשר נקודות נשיאת חימוש, יכולת תדלוק אווירי, מערכות לוחמה אלקטרונית מתקדמות, תאימות לטילים לטווח מעבר לקו הראייה ומכ"ם AESA מתקדם. היצרנית מדגישה גם ארכיטקטורת שדרוג מהירה, שנועדה לאפשר שילוב של תוכנה חדשה, יכולות מבוססות בינה מלאכותית ורכיבי חומרה עתידיים ללא עיכובים משמעותיים.
מנקודת מבט ביטחונית, המטוס משקף את המגמה הגוברת של שיתוף פעולה בין פלטפורמות מאוישות לבלתי מאוישות. מבצעי אוויר עתידיים צפויים לכלול יותר ויותר מטוסי קרב המנהלים קבוצות של מערכות אוטונומיות או חצי־אוטונומיות, במקום לפעול לבדם.
הוספת איש צוות נוסף מאפשרת לחלק את המשימות המורכבות בין שני מפעילים, ובכך להפוך את המטוס ממטוס קרב מסורתי לפלטפורמה המסוגלת לתאם פעילות אווירית רחבה ומקושרת.
