This post is also available in:
English (אנגלית)
ההתפשטות המהירה של רחפנים קטנים בשדה הקרב חושפת חולשה מתמשכת בהגנה האווירית הסטנדרטית: כיסוי בגובה נמוך. רחפנים רב־להביים (quadcopters) ותחמושת משוטטת פועלים לעיתים בגובה של עשרות מטרים בלבד מעל הקרקע. זהו תחום שבו מערכות מכ"ם רבות מתקשות לזהות ולעקוב אחר מטרות באופן עקבי. במקביל, שימוש בטילי יירוט יקרים נגד כלי טיס בלתי מאוישים זולים יוצר חוסר איזון כלכלי שאינו בר־קיימא.
המערכות החדשות של סין, Guangjian-11E ו-Guangjian-21A, נועדו לתת מענה לפער זה באמצעות התמקדות ספציפית באיומים קצרי טווח ובגובה נמוך. שתי המערכות הודגמו לאחרונה כנגד רחפנים שטסו בגובה של כ־50 עד 80 מטרים, מה שמדגיש את ייעודן לסגור את "השטח המת" בזיהוי וביירוט.
הגישה משלבת גילוי, מעקב ויירוט בתוך מחזור פעולה הדוק יותר. מכ"ם מערך מופע (phased-array) מספק מעקב ראשוני, בעוד חיישני אינפרא־אדום מאפשרים הכוונה פסיבית כאשר יש צורך לצמצם פליטות. שילוב חיישנים זה מאפשר למפעילים לשמור על מעקב רציף גם מול מטרות בעלות חתימה נמוכה או כאלה שמופיעות לסירוגין.
על פי דיווח של Interesting Engineering, שתי המערכות מחלקות את משימת היירוט בין שיטות "השמדה רכה" (soft-kill) ו"השמדה קשה" (hard-kill). מערכת Guangjian-11E משתמשת בלוחמה אלקטרונית ובאנרגיה מכוונת כדי לשבש את פעילות הרחפן. היא מפריעה לחיישנים ולתקשורת שעל גבי הכלי, ובכך מעוורת או משביתה אותו מבלי להשמידו פיזית. שיטה זו מפחיתה נזק נלווה וחוסכת משאבים.
לעומתה, מערכת Guangjian-21A היא נשק לייזר המותקן על גבי רכב ונועד לנטרול פיזי. היא מכוונת אלומות אנרגיה גבוהות לעבר רחפנים מתקרבים, ופוגעת ברכיבים מבניים או אלקטרוניים קריטיים בתוך שניות. יתרון בולט של המערכת הוא יכולתה לפעול תוך כדי תנועה, אשר מהווה מאפיין חשוב בסביבות דינמיות או מאוימות, שבהן מערכות הגנה נייחות פגיעות יותר.
שתי המערכות מחוברות לרשת ומאפשרות שיתוף נתונים בזמן אמת בין יחידות. כך הן יכולות לפעול באופן עצמאי או כחלק ממערך הגנה אווירית רב־שכבתי רחב יותר, תוך שיפור זמני תגובה ותיאום.
מנקודת מבט ביטחונית, הפיתוח משקף מגמה רחבה יותר לעבר פתרונות חסכוניים להתמודדות עם רחפנים. מערכות אנרגיה מכוונת מציעות עלות נמוכה משמעותית לכל יירוט בהשוואה לטילים, ולכן מתאימות יותר לתרחישי נחילים.
ככל שאיומי הרחפנים ממשיכים להתפתח, מערכות מסוג זה מצביעות על עתיד שבו ההגנה האווירית תתבסס פחות על מיירטים בודדים, ויותר על רשתות משולבות הכוללות חיישנים, לוחמה אלקטרונית ונשקי אנרגיה מדויקים.
