This post is also available in:
English (אנגלית)
מערכות תקיפה בלתי־מאוישות לטווח ארוך משנות את האופן שבו כוחות קטנים יותר חושבים על טווח פעולה והרתעה. עד לא מזמן, רחפני תקיפה ארוכי־טווח היו נחלתן של מעצמות צבאיות, ודרשו לוגיסטיקה מורכבת ותשתיות מתקדמות. מאזן זה מתחיל להשתנות, כאשר תכנונים פשוטים יותר, הממוקדים בסיבולת ובשהייה ממושכת, מאפשרים פגיעה במטרות במרחק של מאות קילומטרים בעלות נמוכה יחסית.
ניסוי טיסה שנערך לאחרונה המחיש את המגמה. חימוש משוטט חדש (Skifteri K1) השלים את פרופיל המשימה המבצעי הראשון הידוע שלו בקוסובו, והדגים טווח מדווח של למעלה מ־1,000 קילומטרים ויכולת שהייה באוויר של עד שבע שעות. תיעוד וידאו מהניסוי הראה את הרחפן משוגר ממשטח קרקעי, טס בגובה שיוט ולאחר מכן צולל לעבר מטרה קרקעית — מה שמאשר את ייעודו כמערכת תקיפה חד־פעמית, ולא ככלי טיס רב־פעמי.
על פי דיווח של NextGenDefense, הפלטפורמה מבוססת על תצורת כנף קבועה המותאמת לסיבולת. גוף צר, כנפיים ארוכות וישרות ומדחף דוחף המותקן בחלק האחורי מצביעים על תכנון המעדיף יעילות דלק וטיסה למרחקים ארוכים על פני כושר תמרון. פריסה זו דומה לארכיטקטורה של חימושים משוטטים ארוכי־טווח שנצפו בעימותים אחרונים, שבהם התמדה וטווח חשובים יותר ממהירות.
הרחפן תוכנן לפעול ללא מצלמה מובנית, ולהסתמך על ניווט מתוכנת מראש לצורך המשימה העיקרית. עם זאת, ניתן לציידו גם במטען תצפית ברזולוציה גבוהה (4K), המאפשר צפייה במטרות מגובה של עד 2,500 מטרים. גמישות זו מאפשרת ביצוע משימות תקיפה לצד יכולות סיור מוגבלות, בהתאם לצרכים המבצעיים. עם כושר נשיאה מדווח של כ־30 קילוגרמים, המערכת משתייכת לקטגוריה המסוגלת לשאת מטען נפץ משמעותי לטווחים ארוכים.
על אף שפרטי ההנעה לא פורסמו, פרופיל השהייה באוויר מצביע בסבירות גבוהה על שימוש במנוע בעירה פנימית קטן — בחירה נפוצה במערכות בלתי־מאוישות לטווח ארוך בזכות יעילות דלק ואמינות. מכלול התכנון מצביע על פלטפורמה שנועדה לשיגור מהיר, טיסה אוטונומית ממושכת ופגיעה במטרות קבועות או מוגנות קלות הרחק מנקודת השיגור.
מנקודת מבט של ביטחון והגנת המולדת, למערכות מסוג זה יש השלכות ברורות. חימושים משוטטים ארוכי־טווח יכולים להרחיב את כיסוי הסיור, להציב תשתיות קריטיות בסיכון, או לשמש כלי הרתעתי באמצעות סיבוך תכנון היריב. בשילוב עם רחפני סיור לטווח קצר, הם מהווים חלק ממערך בלתי־מאויש רחב יותר התומך באיסוף מודיעין, פיקוח גבולות ותגובה מהירה.
הצלחת הטיסה מדגימה כיצד יכולת תקיפה בלתי־מאוישת לטווח ארוך הופכת נגישה יותר, ומאותתת על שינוי רחב יותר במאזן האזורי של לוחמה אווירית בלתי־מאוישת.
