This post is also available in:
English (אנגלית)
מטוסי קרב חמקניים אינם מוגדרים עוד רק על פי צורתם. ככל שהלחימה האווירית נעה לעבר טווחים ארוכים יותר, סביבות לוחמה אלקטרונית צפופות ומבנים משולבים של כלי טיס מאוישים ובלתי מאוישים, מוקד התחרות עובר יותר ויותר לחיישנים, להנעה ולבינה המובנית. שלדת חמקנות מספקת את הבסיס, אך תוכנה, מנועים ואינטגרציה הם שקובעים עד כמה מטוס קרב יישאר רלוונטי לאורך זמן.
פרשנויות עדכניות של אנליסטים צבאיים בסין מצביעות על כך שמטוס הקרב החמקני J-20 נכנס לשלב חדש בהתפתחותו. במקום להתמקד בעיצוב חיצוני מחדש, סבב השדרוגים הבא צפוי להתרכז במערכות פנימיות — ובראשן מכ"ם, חיישני אינפרא־אדום, מנועים ובינה מלאכותית. המטרה היא לחזק את ביצועי המטוס בלחימה אווירית מודרנית, במיוחד בעימותים ארוכי־טווח ומעבר לקו הראייה.
על פי דיווח של Interesting Engineering, ה-J-20 תוכנן מלכתחילה סביב עקרונות של חתימה נמוכה. מבנה הזוויות של גוף המטוס, תאי החימוש הפנימיים והחומרים סופגי־המכ"ם נועדו לעכב גילוי ולהעניק יתרון של "ראשון לראות, ראשון לירות". תכנון זה התייצב ברובו, מה שמאפשר למהנדסים להתמקד כעת ביכולות החישה ובעיבוד המידע של המטוס. שדרוגים מתוכננים למכ"ם ולמערכות חיפוש־ומעקב אינפרא־אדום (IRST) צפויים לשפר את גילוי המטרות והעקיבה אחריהן, במיוחד מול יריבים חמקניים או מוגנים אלקטרונית.
גם תחום החימוש וההנעה נמצא בעדיפות גבוהה. אנליסטים מצביעים על פיתוח מתמשך של טילי אוויר־אוויר ארוכי־טווח עם עמידות משופרת לשיבוש, המשקף את החשיבות הגוברת של לוחמה אלקטרונית בזירה האווירית. פיתוח המנועים התקדם כברת דרך משמעותית: המטוס עבר ממנועים מיובאים לתוצרת מקומית, וכיום הוא טס עם מנוע חדש יותר, שנועד לספק דחף גבוה יותר וביצועים משופרים במהירויות גבוהות.
הבינה המלאכותית צפויה להפוך למכפיל כוח מרכזי. מערכות AI עתידיות עשויות לשמש כעוזרים מובנים לטייס, לסייע בניהול נתוני חישה, בתיעדוף מטרות ובתגובה מהירה יותר בעימותים מורכבים. בלחימה מהירה מעבר לקו הראייה, שבה החלטות מתקבלות בתוך שניות, הפחתת העומס על הטייס יכולה להתבטא ישירות ביתרון קרבי.
מנקודת מבט ביטחונית, השינוי הבולט ביותר הוא אופן שילוב המטוס במבנים רחבים יותר. תיעוד שפורסם לאחרונה מציג מטוסי קרב חמקניים הפועלים לצד רחפני תקיפה וכלי טיס ללוחמה אלקטרונית, כאשר הרחפנים טסים קרוב יותר למטרות המוגנות. שיתוף פעולה כזה בין מאוישים לבלתי מאוישים מרחיב את מעטפת החישה, מסבך את מערכי ההגנה של היריב ומפזר סיכונים בין פלטפורמות שונות.
הכנסת גרסה דו־מושבית, שתוכננה בין היתר לתמיכה בשליטה על רחפנים, מחזקת כיוון זה. במקום לפעול כמטוס קרב עצמאי, ה-J-20 מוצב יותר ויותר כצומת פיקוד בתוך מערכת לחימה אווירית מרושתת.
ככל שחילות אוויר ברחבי העולם מאמצים תפיסות דומות, השדרוגים המתוכננים ל-J-20 מדגישים מציאות רחבה יותר: עליונות אווירית עתידית תישען פחות על צורתו של מטוס בודד, ויותר על היכולת לשלב חיישנים, אוטונומיה, חימוש ושותפים — אנושיים ובלתי מאוישים — לכדי מערכת אחת קוהרנטית.
