This post is also available in:
English (אנגלית)
כוחות ימיים מודרניים מתמודדים עם אתגר מתמשך: כיצד לפקח על מרחבים אוקייניים עצומים מבלי להסתמך על צוללות מאוישות או מחזורי סיור יקרים. רחפנים תת־ימיים יכולים לסייע, אך לרובם אין את הכשירות או האוטונומיה הנדרשת לאיסוף מודיעין רציף. שני כלי ה-AUV החדשים של EUROATLAS מסדרת Greyshark בדגמי Bravo ו-Foxtrot נועדו לסגור את הפער הזה.
הבעיה המרכזית היא ההתמדה. AUV מסורתיים חייבים לעלות מעל פני המים לעיתים קרובות לצורך תקשורת או טעינה, מה שמגביל את משך פעולתם החשאית ואת יכולת איסוף הנתונים שלהם. דגם Greyshark Foxtrot פותר זאת באמצעות מערכת הנעה מבוססת מימן, המאפשרת משימות של עד 16 שבועות. במהירות שיוט של 7.4 קמ"ש, הוא מסוגל לכסות עד 20,300 ק"מ ימיים — ללא כבלים, וללא קישוריות חיצונית רציפה. למשימות קצרות יותר, דגם Bravo מציע את אותן יכולות מודיעין וחישה, אך עם הנעה מבוססת סוללות.
על פי דיווח של NextGenDefense, שני הדגמים מציעים אוטונומיה ברמה 5, כלומר הם מסוגלים לפעול ממושכות ללא כל התערבות אנושית. יכולת זו מאפשרת להם להמשיך בניווט, במיפוי ובאיסוף מידע גם כאשר תקשורת החוץ נפגעת — אחת הדרישות הקריטיות לפעולה במים מאוימים או בסביבות ללא GNSS.
כל כלי נושא 17 חיישנים הפועלים לכל אורך המשימה. הם כוללים יכולות ניווט במים פתוחים, מיפוי קרקעי בתנאי קור קיצוני, ופעולה בתרחישים ללא GNSS. המטרה הינה לספק מודיעין ימי רציף, מבלי הצורך לשלוח צוותים למקומות מסוכנים או מרוחקים.
יכולות כאלו מאפשרות סיור תת־ימי ממושך באזורים שבהם לא ניתן לפרוס צוללות או כלי סיור מאוישים ללא הפסקה. AUV ארוכי־שהייה יכולים לתמוך במודעות ימית, בבדיקת תשתיות תת־ימיות, במשימות לוחמה נגד צוללות ובסיור סביב נקודות חנק ימית או כבלים אסטרטגיים.
תכונה בולטת נוספת היא היכולת לתאם בין מספר כלים באמצעות "שליטת אם לכלים" (mothership control). דגמי Bravo ו-Foxtrot יכולים להסתנכרן זה עם זה ועם כלי שטח באמצעות ארכיטקטורת "ענן הלחימה" של החברה, ולפעול כרשת חיישנים מבוזרת. ניתן לשגרם ממטוסים, מתחנות על החוף או מכלי שיט — והם גם חוזרים באופן אוטונומי לטעינה.
דגם Greyshark Bravo מתקדם כעת לקראת ייצור לאחר ניסויי ים מוצלחים, בעוד דגם Foxtrot צפוי להיכנס לבדיקות לאחר שילוב של תאי הדלק המימניים. החברה מתכננת להגדיל את קצב הייצור ל־150 יחידות בשנה עד 2026, עובדה המעידה על הביקוש הגובר מצד ציים ידידותיים למערכות ניטור תת־ימי אוטונומיות.
