This post is also available in:
English (אנגלית)
איתור צוללת מתחת לפני הים הוא אחת ממשימות המעקב המורכבות בלוחמה המודרנית. סונאר ומצופי סונאר יכולים להאזין לפעילות תת־ימית, ומטוסי סיור ימיים מסוגלים לכסות שטחים נרחבים, אך פעולות כאלה דורשות ציוד ייעודי ועלולות להיות יקרות לאורך זמן. יפן בוחנת כעת שכבת גילוי נוספת: חיישנים מגנטיים קוונטיים שיישאו רחפנים אוויריים זולים יחסית.
הטכנולוגיה נכללה בבקשת תקציב הביטחון של יפן לשנת הכספים 2027, כאשר לפי הדיווחים השלמת הפיתוח מתוכננת לשנת הכספים 2031.
במקום להאזין לצוללת, המערכת המוצעת תחפש אחר החתימה המגנטית שלה. עצמים מתכתיים גדולים יכולים ליצור הפרעות זעירות בשדה המגנטי של כדור הארץ. חיישנים מגנטיים קוונטיים מנצלים תכונות אטומיות כדי למדוד שינויים קטנים במיוחד בשדה הזה, וכך עשויים לחשוף את נוכחותו של כלי שיט שנמצא מתחת לפני המים.
על פי דיווח של Interesting Engineering, יפן מתכוונת למזער את החיישנים כך שניתן יהיה להתקין אותם על רחפנים הפועלים בקרבת פני הים. שימוש בכלי טיס בלתי מאוישים עשוי לאפשר לפרוס מספר גדול של חיישנים למשימות סיור ממושכות, מבלי לסכן צוותי אוויר ומבלי להסתמך באופן בלעדי על מטוסי סיור ימיים יקרים.
עם זאת, לקונספט יש מגבלה משמעותית: גילוי מגנטי פועל בדרך כלל בטווחים קצרים יחסית. לכן, רחפן בודד לא יוכל לסרוק ביעילות שטחים עצומים של ים פתוח בחיפוש אחר צוללת שמיקומה אינו ידוע.
הגיאוגרפיה עשויה להפוך את המגבלה הזו לבעיה ניתנת יותר להתמודדות. צוללות שנעות בין ימים אזוריים סגורים יחסית לבין האוקיינוס השקט נדרשות לעבור בנתיבי מים מצומצמים יותר. פריסה של מספר רב של רחפנים זולים סביב צווארי בקבוק ימיים כאלה יכולה ליצור אזורי מעקב מתמשכים, שבהם כל כלי טיס נדרש לכסות שטח קטן יותר.
הטכנולוגיה נועדה להשלים את האמצעים הקיימים ללוחמה נגד צוללות, ולא להחליף אותם. גילוי מגנטי עשוי לספק אינדיקציה נוספת לצד סונאר, מצופי סונאר ומטוסי סיור ימיים, ולסייע לכוחות לאמת או לדייק את תמונת הפעילות מתחת לפני הים.
גם סין מפתחת טכנולוגיה דומה, ולפי הדיווחים ניסתה בים בשנת 2025 חיישן מגנטי קוונטי שהותקן על רחפן. במקביל היא מרחיבה מערך רחב יותר ללוחמה נגד צוללות, הכולל מטוסי סיור ימיים, מסוקים, רחפנים הנושאים מצופי סונאר, לוויינים, מצופים, דאונים תת־ימיים וחיישנים המותקנים בקרקעית הים.
הפיתוח המקביל משקף תחרות גוברת על היכולת להבין מה מתרחש מתחת לפני הים. צי הצוללות של סין נמצא במגמת התרחבות, כאשר הפנטגון צופה כי יכלול כ־80 צוללות עד 2035, ובמקביל צבאות באזור משקיעים במערכות בלתי מאוישות המסוגלות לנטר שטחים ימיים גדולים יותר.
פיתוחים נוספים מצביעים על אותה מגמה. כלי הטיס הבלתי מאויש MQ-9B SeaGuardian נבחן עם יכולת מוגדלת לנשיאת מצופי סונאר, ובמקביל מפותחים גם כלים תת־ימיים אוטונומיים ואמצעי לחימה אוויריים חדשים נגד צוללות.
פרויקט החיישנים הקוונטיים של יפן עדיין נמצא בשלב המחקר ואינו מהווה יכולת מבצעית. מידת התועלת שלו תהיה תלויה במידה רבה בטווח הגילוי, ברגישות החיישנים וביכולתם לפעול בצורה אמינה מתוך רחפן שנע מעל פני הים.
עם זאת, הרעיון הבסיסי פשוט: במקום לחפש צוללות רק באמצעות האזנה להן, ניתן לפרוס מערכים של כלי טיס בלתי מאוישים שינסו לזהות את ההפרעה המגנטית הזעירה שהן יוצרות סביבן.
