This post is also available in:
English (אנגלית)
בעשורים האחרונים השקיעו מדינות וארגונים חמושים משאבים עצומים בהעברת נכסים אסטרטגיים אל מתחת לפני הקרקע. מנהרות לחימה, בונקרים, מחסני אמל"ח, מרכזי פיקוד ואף מתקנים רחבי היקף הפכו לחלק בלתי נפרד משדה הקרב. בעוד שהמערב פיתח יכולות מתקדמות באוויר, בים וביבשה, ההתמודדות עם תשתיות תת־קרקעיות נותרה מוגבלת ומבוססת בעיקר על הפצצות חודרות או חדירה רגלית של כוחות הנדסה.
חברת תריסר, שנחשפה לאחרונה, מנסה לתת מענה אחר לאתגר הזה. החברה גייסה כ־25 מיליון דולר לפי שווי של יותר מ־100 מיליון דולר ומפתחת מערכות ייעודיות לפעולה בתת־הקרקע, החל מפירוק מנהרות ועד פגיעה במתקנים קבורים והקמת תשתיות תת־קרקעיות במהירות.
המערכת הראשונה שפיתחה החברה היא כלי אוטונומי קומפקטי, שנועד לפעול בתוך מנהרות ברוחב האופייני למנהרות לחימה. הכלי נשלט מרחוק באמצעות סיב אופטי, אך כולל גם יכולות אוטונומיות המאפשרות לו להמשיך במשימה גם במקרה של אובדן תקשורת, שהוא תרחיש שכיח בסביבה תת־קרקעית. הוא מסוגל להתגבר על מכשולים כמו שקי חול, דלתות הדף ומוקשים, להגיע לקצה המנהרה, ולאחר מכן להתקדם בחזרה תוך פירוק המנהרה מבפנים. בנוסף, הוא מסוגל לקדוח נקודות ייעודיות ולהציב בהן חומרי נפץ לצורך קריסה מבוקרת של התוואי.
במקביל מפתחת החברה מערכת נוספת, המבוססת על טכנולוגיות קידוח אופקי המשמשות כיום בעיקר להנחת תשתיות אזרחיות. המערכת יודעת לנוע בתוך הקרקע, ליצור נתיבים תת־קרקעיים ולהוביל מטענים, חיישנים או ציוד לעומק. בעתיד, לפי חזון החברה, ניתן יהיה להרחיב את קוטרה כך שתאפשר גם העברת ציוד גדול יותר ואף כוח אדם.
הפיתוחים משלבים ידע מעולמות הכרייה, הקידוחים והמינהור עם דרישות מבצעיות של הצבא, תוך התאמה לסוגי קרקע שונים. לפי החברה, המערכות כבר עברו ניסויים במתקנים ייעודיים ובמנהרות ברצועת עזה.
מעבר ללחימה במנהרות, לטכנולוגיה עשויים להיות גם שימושים הגנתיים. מדינות רבות בוחנות כיום דרכים להעביר מתקני פיקוד, חוות שרתים ותשתיות קריטיות אל מתחת לפני הקרקע כדי להגן עליהן מפני טילים, רחפנים ותקיפות אוויריות. אם יכולות כאלה יהפכו למבצעיות, הן עשויות לשנות לא רק את אופן הפעולה בתת־הקרקע, אלא גם את תפיסת ההגנה על תשתיות אסטרטגיות בעימותים עתידיים.
