מה לבינה מלאכותית ולפיקוח יצוא?

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת עמירם הלוי

לאחרונה פורסם שמרכז הפיתוח של פייסבוק בישראל מרחיב את פעילות הבינה המלאכותית. החברה הקימה צוות בשם Data.AI לפיתוח כלי בינה מלאכותית לצורכי בנייה ושיפור תשתיות תוכנה ומערכות למחקר מידע בפייסבוק. על פי פייסבוק, הכלים האלה מיועדים לשיפור ולייעול עבודתם של המהנדסים והמתכנתים בפייסבוק העולמית. "אם עד כה עיקר המאמצים של פייסבוק בתחום ה-AI התמקדו בשיפור המוצרים וחוויית המשתמש, כעת מתווסף מימד נוסף שאותו מוביל הצוות הישראלי – פיתוח יכולות מבוססות אינטליגנציה מלאכותית לשיפור תשתיות ויכולות בממשקים פנימיים של החברה", נמסר מהחברה.

בינה מלאכותית והפיקוח על היצוא

משטר הפיקוח על היצוא הדו שימושי, המכונה משטר ואסנאר (Wassenaar Arrangement), מפקח על יצוא טכנולוגיה הקשורה בין היתר גם לבינה מלאכותית (Artificial Intelligence – AI). אין הכוונה בהכרח לפיקוח על שימושים שונים המתבססים על AI, אלא יותר על יצוא הכלים והטכנולוגיה, המאפשרים לחברות לפתח את השימושים הללו.

כדאי לחברות הישראליות הרבות הפועלות בתחום זה להיות מודעות לצורך בבדיקה האם יצוא הטכנולוגיה, הן באמצעות יצוא ממש או מכירת/העברת הטכנולוגיה לחו"ל, חייב ברישיון מאת הרגולטור.

לדוגמא, בשלהי תפקידי כרגולטור במשרד הכלכלה, פנתה אלי חברה רב-לאומית, המייצרת טלפונים חכמים, שפתחה בישראל מרכז מו"פ. המרכז הישראלי פיתח טכנולוגיה לזיהוי פנים (facial recognition), שהחברה-האם בחו"ל ביקשה לשלב במכשירים החכמים שלה. לצורך יצוא תוצרי הפיתוח חזרה למדינת האם, ביקשו נציגי החברה לברר האם נידרש מהם רישיון יצוא. בביקור שערכתי בסניף הישראלי של החברה התברר שהיצוא של הטכנולוגיה הנ"ל אכן חייב ברישיון יצוא ומותנה בחתימה על "אישור משתמש סופי" של החברה-האם בחו"ל. החברה פנתה וביקשה רישיון. כמובן שאין מדובר על צורך ברישוי על מכירה של המכשירים עצמם, אלא רק של הטכנולוגיה, שתשמש את החברה להוספת היכולת המיחשובית ל"זיהוי פנים" למכשירים שלה.

מהי בינה מלאכותית?

בינה מלאכותית, כמושג אקדמי, נולד כבר באמצע המאה הקודמת. המטרה אז, כמו היום, היתה לגרום למחשבים לבצע משימות שנחשבו אז לייחודיות לאדם: דברים שדורשים אינטליגנציה. בתחילה, החוקרים עבדו על משחקי שחמט ופתרון בעיות לוגיות. בהמשך התפתח התחום לרשתות עצביות (neural networks רשתות נוירוניות), השואפות לחקות את הדרך בה המוח האנושי פועל ולהשתמש ביעילות במבנה הנוירונים כדי להתגבר על אותם אתגרים חישוביים מורכבים.

רשתות עצביות מדומות בתוכנה הראו הבטחה רבה ויכלו לפתור כמה מהבעיות המורכבות שאלגוריתמים אחרים לא יכלו להתמודד איתן.

מדובר על מודל מתמטי חישובי, המורכב ממספר נוירונים המסודרים בשכבות, כאשר כל נוירון יכול לתקשר עם מספר נוירונים אחרים במערכת. כל נוירון מסוגל לבצע פעולות חישוביות פשוטות, ובתורו – להעביר את המידע שהסיק לשאר הנוירונים. באופן זה, עם ההתקדמות של המידע בשכבות, המערכת הופכת את המידע הגולמי למידע בעל ערך ולומדת לקבל החלטות מדויקות יותר.

ישומי בינה מלאכותית

נראה שהיום כמעט כל תחום טכנולוגי משתמש ביישומי בינה מלאכותית. תוכנות מבוססות בינה מלאכותית הופכות עם הזמן ליותר ויותר נפוצות בחיי היומיום עבור משימות רבות כמו חיפוש תמונות, המרת דיבור לטקסט, תרגום הודעות קוליות ועוד.

• תמיכה בקבלת החלטות מבוססת טקסט: סיוע לעסקים בניתוח נתונים או שירות לקוחות. חברות שרוצות לאסוף תובנות מדויקות יותר על עמדת הלקוחות לקראת השקה של מוצר או שירות חדש; או ארגונים המבקשים מהציבור משוב של שביעות רצון בנושא כלשהו. ה- Project Debater של IBM למשל הוא פלטפורמת הבינה המלאכותית הראשונה בעולם שהצליחה לקיים דיבייט עם אדם על נושאים מורכבים, ופותחה במעבדת המחקר של IBM בחיפה. הפלטפורמה הרחיבה את היכולות הללו לתמיכה בקבלת החלטות מבוססת טקסט.

• • תחום האוטומוטיב: הסטארט-אפ MOODIFY מנסה לשלב שני תחומים – פסיכולוגיה ובינה מלאכותית – כדי לעקוב אחר מצבו הפסיכולוגי של הנהג ולשפר את בטיחות הנהיגה. הטכנולוגיה משתמשת בזיהוי פנים בזמן אמת לצד ניתוח קולי ואבחון סימנים חיוניים של הנהג כדי לזהות מצבים פסיכולוגיים מסוכנים כמו מתח, חרדה, דיכאון ואפילו "מיקרו-שינה". הפתרון – אספקת התערבות קצרה ומותאמת אישית באמצעות מפזר ריחות מתוחכם שמיועד להשרות רוגע על הנהג.
  • התחום הצבאי: לפי ידיעה שהתפרסמה באתר i-HLS, חברת STM לטכנולוגיות ביטחוניות, שפיתחה את הכטב"מים הטורקים המתאבדים הראשונים, תשדרג את כלי הטיס באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית. כיום, כטב"מים הם בעלי אינטליגנציה גבוהה, יכולת פעולה בנחיל, ודרגה גבוהה יותר של אוטונומיה הודות לבינה המלאכותית.

• זיהוי פנים: בעזרת רשת עצבית ובינה מלאכותית, המחשב יכול לזהות אובייקטים כך שהנוירונים הראשונים ברשת ידעו לזהות קווים ישרים, הבאים בתור ידעו לזהות פינות או תבניות פשוטות, אלו שאחריהם ידעו כבר לזהות את קווי המתאר של החלקים השונים ולבסוף הנוירונים האחרונים ידעו לזהות אם מדובר בפרצוף או לא.

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום פיקוח יצוא דו שימושי במשרד הכלכלה, תפקיד בו שימש במשך 10 שנים.

ליצירת קשר: [email protected]