אגוזי: נושאת כטב"מים – זהו צורך אמיתי

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת אריה אגוזי

הרעיון של נושאת כטב"מים נראה כיום יותר מציאותי מבעבר.

נושאות מטוסים הוכיחו את יעילותן בחילות ים רבים בעולם. כך קרה גם עם נושאות המסוקים. לבסיסים האוויריים הצפים האלה יש משימה בכל סכסוך צבאי משמעותי בימים ובאוקינוסים. בשנים האחרונות, חילות הים החלו להעלות יותר ויותר דרישות מבצעיות לצייד את ספינותיהם בכטב"מים.

הדבר קורה, וכמה יצרניות ישראליות של כטב"מים כבר החלו לחשוב על הרעיון בשנים האחרונות.

יצרנית הכטב"מים הישראלית Aeronautics מציעה את האפשרות להפעיל את כטב"ם ה-Orbiter-3 שלה מספינות חיל הים. ה-Orbiter-3 הוא בעל מוטת כנפים של 4.2 מ', משקל מקסימלי בהמראה של 28 ק"ג, ומשך טיסה של שבע שעות. הוא מסוגל לשאת מטע"ד במשקל 5.5 ק"ג.

במבצעים קרקעיים הכטב"ם משוגר בעזרת התקן שילוח על סיפון הספינה ומוחזר באמצעות שילוב של מצנח וכרית אוויר. על הספינות משתמשים ברשת מיוחדת כדי לתפוס אותו בסיום המשימה.

ההתאמה של ה-Orbiter-3 למבצעים ימיים מגיעה שלוש שנים לאחר שהגרסה הקטנה יותר שלו, ה-Orbiter-2, הותאמה למשימה זו והיא כבר פעילה על ספינות חיל הים הישראלי.

על פי Aeronautics, גוברת הדרישה להפעלת כטב"מים מספינות קרב. בכמה חילות ים, זהו תחליף ישיר של המסוקים המופעלים מהסיפון. הפלטפורמות האוויריות נדרשות בעיקר לאיתור מוקדם של איומים "בגובה הגלים".

בשנים האחרונות, מספר חברות בישראל, ו-Aeronautics ביניהן, השקיעו בהפיכת סוגים שונים של מסוקים מאוישים למתאימים למשימת בלתי מאוישות, אבל מאמצים אלה פסקו בעיקר בשל בעיות טכניות.

עד היום, הכטב"מים שפעלו מספינות היו קטנים יחסית. אבל כמו שאומר הפתגם, "עם האוכל בא התיאבון" – השימוש הגובר בכטב"מים בגדול בינוני וגדול והצמיחה המרשימה ביכולותיהם יצרו דרישה מבצעית.

גורמים בתעשיה צופים שיהיו ספינות יעודיות לנשיאת כטב"מים גדולים על הסיפון, שיאפשרו לכלי טיס בלתי מאוישים כמו ה-Heron-1 להמריא, בעזרת מערכות מסייעות, ואף יאפשרו את השימוש במסוקים בלתי מאוישים.

כך שככל שהכטב"מים בישראל צוברים יותר שעות טיסה בהשוואה למטוסים מאוישים, הרעיון של נושאת כטב"מים נראה יותר ויותר ניתן להשגה.

עורך ראשי, iHLS