רחפנים חמושים נגד אוכלוסייה אזרחית
This post is also available in: 
English (אנגלית)
אולגה גרוסמן
בשבוע שעבר נכנס לתוקף חוק בצפון דקוטה, המאפשר לגופי השיטור המקומיים להשתמש ברחפנים למטרת פיזור הפגנות וריסון מתפרעים באמצעי אל-הרג, דוגמת כדורי גומי, טייזרים, מטולי גז מדמיע ועוד.
אולם זו לא הייתה כוונת המשורר. החוק המקורי, שהוצע על ידי חבר בית הנבחרים הרפובליקאי ריק בקר, נועד לאסור על הפיכתם של רחפנים לכלי נשק. רחפנים הופכים עם הזמן לפריט המצוי בידיהם של רבים בשימוש פרטי, מסחרי וממסדי, ולכן הרצון להגבילם שמא יובילו לפגיעה בחיי אדם. בהצעה של בקר נכתב כי גופי אכיפת החוק לא יוכלו להשתמש ברחפנים כדי לצלם אנשים ללא צו שופט או להשתמש בהם ככלי נשק נגד בני אדם ככלל.
אלא שחברות המפתחות כלי טיס ונשק וגורמים אחרים הבינו את הפוטנציאל הכלכלי האבוד בהגבלות אלו על הרחפנים, והצליחו להכניס סעיפים נוספים בחוק ששינו את מהותו לחלוטין. הגרסה הסופית של החוק שאושרר מאפשרת לגופי השיטור את השימוש בכלי נשק על גבי הרחפן, בתנאי שהם אינם נחשבים לקטלניים.
גורמים שונים מיהרו לצאת כנגד החקיקה, בטענה שכאשר מפעיל הנשק אינו נמצא בשטח הוא מנותק רגשית מהנעשה במקום וישנה אפשרות כי ידו על ההדק תהיה קלה מדי. אחרים הוסיפו כי גם נשק לא-קטלני עלול להרוג. למשל לפי עיתון הגרדיאן נהרגו השנה 759 בני אדם בארצות הברית על ידי שוטרים, מתוכם 39 מתו מאקדחי טייזר.
נכון, הכטב"מים הללו אולי באמת יצמצמו את הסיכון לפגיעה באנשי כוחות הביטחון במהלך הפגנות. לא פעם נפגעים השוטרים מזריקות אבנים ופעולות אלימות אחרות של המפגינים, ראו למשל את דוגמת המחאות האלימות בלבנון המתקיימות כיום כנגד הממשלה. אולם רצוי להחליט במהרה, לפני שיהיה מאוחר מדי, האם אנו מתכוונים למתוח קו אדום ומובהק נגד חימושם של הכטב"מים, ללא הבדלים בסוג הנשק, או שנאפשר פרצה נוספת שעשויה בהמשך לעלות בחיי אדם.
אף אחד לא מבטיח לנו כי כלים אלה יישארו נחלתם הפרטית של גורמי אכיפת החוק, אלא שהם עלולים לזלוג לזירות שאינן צבאיות, לארגוני פשע וטרור. על כן ישנו צורך עז לנהל דיון נרחב על בקרת נשק בתחום המערכות הבלתי-מאוישות, בטרם נעניק כוח רב מדי בידי הכלים שנועדו לעזור לנו.
