שליפה מהירה – ממשלה שלא מתפקדת

This post is also available in: English (אנגלית)

לו השרים שלנו היו מקדישים זמן לטיפול בענייני משרדיהם לפחות כמו שהם מקדישים להופעות פומביות בטלביזיה, ברדיו ובכל בוקר או ערב ראיונות איזוטרי, מצבנו היה ללא ספק טוביותר. אבל המצב הפוך. רוב שרינו רצים אחרי כל מיקרופון ומצלמה. יש ביניהם כאלה שממש "גרים" באולפן ויודעים כבר לתת הוראות למאפרות לפני שהם נכנסים לאולפן הטלביזיה.

למה זה נוגע לנו כאן? כי זה ממש בולט על רקע הטיפול הכושל בנושאים השונים. אגב כמעט כל השרים האלה רצים להתראיין על נושאים "עולמיים" כמו מה שמכונה תהליך השלום או האיום האיראני.

אף אחד אבל אף אחד לא מטפל בדרג המדיני בבעיות של פשע המשתולל, של השתוללות של נהגים ורוכבי קטנועים בערים ועל כבישישם ראשיים, של מוכנות העורף למלחמה. שם ממש ריקנות מוחלטת.

וכאשר מישהו בסופו של דבר שואל את השרים הנוגעים לעניין מה הם עושים לטיפול במצב החמור בתחום אחריותם, הם מדקלמים משהו שיועצי התקשורת שלהם אמרו להם לומר במקרה ולא מדובר בראיון מסודר באולפן, אלא בכתב נודניק שדוחף מיקרופון לפרצופם.

iHLS – Israel Homeland Security

אז ככה. כל הנושאים שהזכרתי כמה שורות למעלה, לא מטופלים. ביטחון פנים הוא גם הצורך להגן עלינו מפני מטעני נפץ וירי ברחובות. ביטחון פנים הוא גם הצורך להגן עלינו מפני השתוללות של בעלי קטנועים שהפכו את המדרכות לכבישים. אין משטרה בשטח. אין נוכחות אפילו סמלית ובמצב הזה כל אחד עושה כישר בעיניו.

המשטרה נכנס לפעולה במקרים של פרשיות עם פרופיל גבוה. בענייני הביטחון האישי שלנו אין כמעט טיפול.

נכון שהמשטרה סובלת מהזנחה פושעת של הממשלה בכל הקשור לתקציבים, אבל בדיוק בשביל זה יש שרים. לא שמעתי את השר לביטחון פנים זועק. לא שמעתי את השר להגנת העורף זועק. כל עוד יש ראיונות בטלביזיה וברדיו הכל בסדר מצידם.

משהו לא בסדר בדרך שבה הממשלה שלנו מתפקדת ואני לא מדבר רק על בזבוז הזמן בכל הקשור למה שמכונה תהליך השלום עם הפלשתינאים. אני מדבר על עניינים יומיומיים שנוגעים לכל אחד מאיתנו.