אגוזי עצבני

This post is also available in: English (אנגלית)

הפעולה שבסיומה השתלטו לוחמי שייטת 13 על ספינת הרקטות ארוכות הטווח הייתה מרשימה. מה שהרס את העניין הם האנשים שישבו במשרדים ממשלתיים שונים והפכו את כל המבצע כפי שהוא השתקף על מסכי הטלוויזיה, לסרט בורקס. רק היה חסר שמפקד חיל הים יצדיע כשהוא אמר למצלמה של דובר צה"ל "הרמטכ"ל אני מדווח על הצלחת הפעולה".

בישראל הולכים מקיצוניות לקיצוניות. או שאין הסברה בכלל או שעושים אותה בצורה נלעגת ,לא פחות. גם כאשר עושים סרט הסברה טוב, צריך במאי מוכשר. הפעם הבמאי היה אחד שבמקרה הטוב עשה כמה סרטי בורקס או מערבוני ספגטי. הרבה לעג לדרמה המבוימת רע, זאת התוצאה.

*** ***

לשרים שלנו יש תכונה אחת בולטת וייחודית – אין קשר בין מה שהם אומרים למצב בשטח שבתחום אחריותם. ביום שישי בטלויזיה נראה שר הרווחה כאשר הוא נפגש לפני מספר חודשים עם ניצולי שואה ומבטיח שמצבם ישופר. כתבה חוזרת הראתה את הצפוי – דבר לא השתנה.

גם השרים לביטחון פנים והגנת העורף מדברים ללא כל קשר למציאות. הבטחות זה קל. ביצוע בישראל זה בלתי אפשרי. ישראל לא מטפלת במוכנות של העורף לחרום כמו שהיא לא מטפלת בגל הטרור הפנימי העובר עלינו. המון ראיונות בטלויזיה, זה יש כי זה קל. הרבה מלים יפות. הרבה הטלת רפש הדדית. מעשים: נאדא. גורנישט. ואנחנו כולנו סובלים. פעם אלו ניצולי השואה, פעם זוגות צעירים שלא מסוגלים להגיע לדירה וכולנו שחיים במדינה שלא מוכנה לשום סוג של חרום בעורף. יש המון דיבורים והאשמות הדדיות. אבל בזה זה מתחיל ובזה זה נגמר.

*** ***

והכל כאמור קשור. אם היה למישהו ספק כי בסיבוב הבא עם עזה או חיזבאללה המצב יהיה שונה הוא נגמר עם גילוי משלוח הרקטות הכבדות שהיה בדרכו לעזה באדיבות איראן.

רקטות עם ראשים קרביים כאלה, מטרתן להרוג כמה שיותר אנשים. כל מערכות ההגנה של ישראל לא תוכלנה ליירט את מטחי הרקטות האלה. לכן חייבת ישראל להבהיר כי שיגור של רקטה כזו תיתן סיבה לצעדי תגובה שלא נראו כאן באזור. אבל זה לא יקרה כי הממשלה שלנו חוששת מהצל הקלוש של ארה"ב ושל אירופה.

לו המצב היה שונה צריך היה ראש הממשלה לומר בצורה גלויה "אם תשגרו רקטה אחת נוספת החיים שלכם יהפכו לבלתי אפשריים וזה בצורה מיידית" ועדיף שהוא היה עושה זאת בלווית הדגמות של מה שיקרה.

iHLS – Israel Homeland Security

אבל זה לא נעשה וזה לא יעשה, כי הממשלה שלנו חזקה במלים, בעיקר עם קהלים אוהדים כמו בועידת אייפק בארה"ב או כמה שחקני קולנוע נוצצים בהוליווד. כאשר זה בא למעשים המצב אחר. לכן אנחנו צריכים להתכונן לתקופות ארוכות בהן רקטות כבדות כאלה ואחרות יהפכו את חיינו כאן לבלתי נסבלים.

*** ***

באחד העימותים הצבאיים הגדולים האחרונים עם החיזבאללה הלך ואזל פריט תחמושת מסוים. מנהל החברה קיבל בשעת לילה טלפון בהול מהקריה בתל אביב ונשאל מתי הוא יכול לספק עוד מאותו פריט. האיש כמעט השתנק "אתם הרי כבר לא רוכשים ממני את הדבר הזה כמה שנים כי אתם רוכשים אותו בארה"ב בכספי הסיוע הביטחוני". עכשיו האיש בקריה כמעט השתנק. לא ידעו שם מה קורה.

בסופו של דבר ארה"ב העבירה לצהל משלוח חרום של אותו פריט. זה מקרה מייצג של מצב שבו אין לאחראים מושג על המציאות בשטח.

במשרד הביטחון יש הרבה ממלאי תפקידים עם תארים ארוכים. לא בטוח שרבים מהם יודעים בדיוק מה כולל התפקיד המצוין על דלת משרדם וכך נוצרים מצבים טרגיים קומיים כמו שתיארתי. אם זה לא היה עצוב או מדאיג, זה היה מצחיק.אם אתם חושבים שיש סיכוי שהמצב ישתנה אתם טועים.

בישראל יש הרבה בעלי תפקידים, הרבה יותר מדי, לא מסונכרנים ולא מתפקדים.

*** ***

הבדיחה הגרועה הקרויה "העידן החדש באיראן" נראתה אתמול בבוקר גרועה מאי פעם כאשר צפינו בקתרין אשטון, הממונה על יחסי החוץ באיחוד הארופי, מגיעה לפגיה עם מנהיגי איראן כאשר ראשה מכוסה בצעיף. הביזיון הוא כפול – היא לא הייתה צריכה להיות שם אבל גם אם כן למה לבוא עם כיסוי הראש?

ההתרפסות האירופאית מול מתקפת החיוכים של טהרן שוברת שיאים. הארופאים, כמו גם האמריקנים, לא קוראים את מפת התבליט הצבעונית הענקית. הם רואים ולא מבינים. איראן מדינה על סף יכולת גרעינית צבאית, מדינה תומכת טרור ששולחת רקטות ארוכות טווח לכל גורמי הטרור האיסלאמי הקיצוני באזורנו. כל זה נעלם מעיני האירופאים. הם חושבים על איראן במונחים שלהם. הם לא מבינים שמדובר במדינה קיצונית, רצחנית, שבה אין זכויות אדם. מדינה שעובדת על כולם חוץ מאשר על ישראל. מדינה שתפגע בסופו של דבר גם באלה שמאמינים לה כיום מתוך בורות או נאיביות.