אגוזי עצבני

This post is also available in: English (אנגלית)

ה"הסכם" עם איראן נחתם. האיראנים גאונים וזה לא רק בתחום הגרעין. ההפקה שלהם בשבועות האחרונים אמורה לזכות אותם באוסקר של האוסקרים. אין אולפן הוליוודי שהפיק אי פעם דבר כזה. הם ממש ראויים להערצה. זו עבודה של במאי גאון אבל חייבים להגיד שהוא ידע מראש שהוא מפיק עבור קהל /שברובו מטומטם עם קבלות. הכל בהפקה הזו תיקתק כמו שעון שוויצרי בעבודת יד. אני אומר הכל וזה כולל גם את ה"קשיים" במשא ומתן בג'נבה. הכל תוזמן כמו שצריך. אין מלים שיכולות לתאר הפקה כזו ברמה עולמית. מדינה הבינה שהעולם ברובו מטומטם ושהוא צמא להפקה כזו. טהרן סיפקה לעולם הזה את מה שהוא רוצה. איפה זה משאיר את ישראל? אי שם, אפילו לא מאחרי הקלעים אלא במחסן התלבושות האחורי.

***

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' אמר כי אסון כמו זה שארע בעת השריפה בכרמל לא יכול לחזור על עצמו זאת, בגלל הערכות חדשה שבוצעה מאז. השר, עם כל הכבוד, ממש תלוש מהמציאות כאשר הוא מדבר על הערכות חדשה. נעשו אולי כמה שינויים ,אבל אלה רחוקים ממה שבאמת צריך להיות – גוף אחד שמאחד את כל שרותי החרום. לא רק במלים אלא בצורה מעשית. זה לא קרה בעיקר משיקולים של אגו. לכן דברי השר, שהוא באמת אחד שרוצה לשנות, אינם משקפים את המציאות. אבל חמור מכך, הם נותנים למי שלא בעניינים את הרושם שכל הבעיות נפתרו, וכאמור המצב רחוק מאד מכך. מדינה קטנה, איומים גדולים, הרבה דיבורים ומעט מעשים. מעולם לא היה לשרים בממשלה כל כך מעט השפעה. הפקידים קובעים הכל והם בטח חייכו כאשר שמעו את דברי השר.

IHLS – Israel Homeland Security

הפחתת רמת האבטחה במקומות ציבוריים נעשתה בשליפה ישראלית טיפוסית. מישהו החליט ש"האיום השתנה" ושזה מספיק להורדה ברמת האבטחה. גם הדיבורים על "חלופות טכנולוגיות" לאבטחה פיזית הם שטויות במיץ עגבניות. במקום הורידו את מספר השומרים, הכל פרוץ, וההוכחה היא שכמה עיתונאים חרוצים נכנסו למקומות אלה עם מטעני דמה וצילמו את עצמם ליד ריכוזי ילדים ואמהות. מישהו פשוט לא מבין את תפקידו. צריך להסביר לו את זה ומהר לפני שיקרה אסון. את ועדת החקירה הזו צריך למנוע.

***

בג"צ נמנע שוב מהתערבות בשיטה בה נבדקים ערבים ישראלים בנתב"ג. השופטים מבינים שיש כאן בעיה ושהיא לא משפטית. צריך אולי לבחון דרכים לשיפור הבדיקה הביטחונית, כך שהיא תהיה פחות מטרידה, אבל בתי משפט הם לא המקום להביא לשינוי השיטה. בדיונים שהתקיימו בעניין מאז הגשת העתירה לפני שש שנים, הבטיחה המדינה שוב ושוב כי תיזום שינויים בבידוק שתכליתם "הקלה על תחושת האפליה". במארס 2008 מסרה המדינה כי מערכת בידוק מזוודות חדשה ש"תגביר את תחושת השוויון" תיכנס לשימוש בנתב"ג בשנת 2010. ואולם, בספטמבר 2009 מסרה המדינה כי מועד יישום הפרויקט נדחה לשנת 2012, וב-2012 נמסר כי מועד היישום נדחה ל–2013. לקראת הדיון הנוכחי מסרה המדינה כי מועד היישום נדחה שוב – הפעם למארס 2014. ב-2011 הוציא בג"ץ צו על תנאי והורה למדינה לנמק מדוע האפליה האתנית אינה מבוטלת. הדיונים בעתירה נמשכו, והמדינה טענה כי הבידוק הביטחוני בנתב"ג נעשה על פי הערכות סיכון המושפעות בין השאר מהשתייכות אתנית. המדינה הוסיפה וביקשה כי בית המשפט לא יכריע בטענות העקרוניות נגד שיטת הבידוק. בג"צ לא הכריע גם השבוע כי זה לא המקום להכרעה כזו. רק מי שמצוי בפרטי האיום יכול להחליט.