איך תשפיע כלכלת הודו על התעשייה הביטחונית בישראל?

This post is also available in: English (אנגלית)

התעשיות הביטחוניות בישראל מנסות להעריך את מידת ההשפעה שתהיה למצב הכלכלי בהודו על פוטנציאל המכירות בתת היבשת.

המטבע ההודי, הרופי, צנח ב-20% מתחילת השנה, מה שמשקף את אי היציבות הבסיסית של הכלכלה ההודית. בהתאם, תקציב הביטחון – שעמד בתחילת השנה על 37.7 מיליארד דולר – עומד כעת על פחות מ-30 מיליארד.

לפי הדיווח בבלוג All Sorts of Things קיצוץ של 7 מיליארד דולר בתקציב הביטחון הוא קיצוץ קשה בכל מדינה, אבל בהודו הוא בעייתי במיוחד, מפני שרוב הרכש הביטחוני ההודי נעשה בדולר אמריקאי, והצניחה בשער הרופי תפגע בצורה משמעותית ביכולת הרכש המקומית. משרד הביטחון ההודי יכול אומנם לבקש תקציבים נוספים ממשרד האוצר, אבל המצב הכלכלי הקשה במדינה והשינויים בסדר העדיפויות ככל הנראה ימנעו כל העברת כספים.

אם משרד הביטחון לא יקבל את התקציבים הנוספים, או במידה ומגמת הצניחה של הרופי לא תשתנה – ודי סביר שהיא לא תשתנה במהלך 2013 – משרד הביטחון ההודי יאלץ לתעדף מחדש את הרכישות שלו ולתקצב את הרכישות הישנות ביותר או את הדחופות ביותר.

כמה חברות ביטחוניות ישארו במצב של אי וודאות, שבו הן לא ידעו בדיוק מתי יקבלו את התמורה בעד הסחורה שסיפקו. חלק מהפרויקטים שיפגעו הם ה C-130J, כלי הטיס של לוקהיד מרטין, כלי התדלוק האוויריים מדגם Airbus Military A330, ציוד ימי ופרויקט ה Medium Multi-Role Combat Aircraft ששוויו כ-12 מיליארד דולר.

iHLS – Israel Homeland Security

רק אחרי שיוחלט על התקציבים לשנה הבאה יתברר מה יעלה בגורלו של השוק הביטחוני ההודי. יהיה אפשר ללמוד הרבה מכל שינוי, וביחוד אם הודו לא תוכל לצמצם את הגרעון התקציבי שלה אל מתחת ל-4.8%.

תקציב הרכש הצבאי בבעיה, משום שהוא נמצא בתחתית סדר העדיפויות. במצב הנוכחי מעדיפים בהודו לפתור קודם כל בעיות פנים. לאחרונה, למשל, אושר פרויקט ביטחון תזונתי בשווי 20 מיליארד דולר, מה שמשקף נכונה את המדיניות הזו.

מבחינת הוצאות ביטחוניות, הממשלה ככל הנראה תנסה קודם כל לשמור על המשכורות ברמתן הנוכחית, ורק לאחר מכן תחליט כמה להוציא על רכש. ואפילו אז, סביר להניח שבהודו יעדיפו לתמוך במאבק המתמשך באיומי פנים לפני שיתוקצבו הפרויקטים הביטחוניים שהוזכרו קודם.

לרוע מזלן של החברות הביטחוניות הרבות שרק החלו לנצל את הפוטנציאל הגלום בשוק ההודי, השינויים יאלצו אותן להתאים את עצמן למצב. ההכנסות שלהן בסופו של דבר יפגעו, משום שלא צפויות הכנסות נוספות ממדינות אחרות שיאזנו את הירידה הזו בהכנסות. ההוצאות הביטחוניות במזרח התיכון נשארות גבוהות כבר כמה שנים ברציפות, וגם הן לא יפצו על ההתדרדרות ההודית.

ובנימה חיובית יותר, הגיוון העצום בהודו יגן על שוק הציוד הצבאי במידה ואותן החברות ישמרו בו על נוכחות חזקה, והפגיעה בהכנסות שלהן תהיה קטנה מהצפוי.