כמה הערות על המצב

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת אריה אגוזי

העולם ממשיך לגמגם בצורה מביכה מול הזוועות בסוריה. הכל כמעט כבר נאמר על הקוים האדומים של אובמה, שהם אפילו לא ורודים. גם האירופאים מגלים חולשה מדהימה. רק לא מבינים שהחולשה שהם מגלים מול המוסלמים דוגמת אסד תגרום להם בעיות ענקיות גם מבית. אירופה מלאה מוסלמים והם משתלטים על המדינות השונות בצורה איטית אך עקבית. כולם עוורים שם בארופה? הם לא מבינים שמה שמתרחש בסוריה זה חזרה גנרלית למשהו שיקרה קרוב הרבה יותר אליהם. חולשה שנובעת מחוסר הבנת המצב, וזאת אצל מנהיגי מדינות בעולות יכולות ביון מתקדמות. חומר הגלם המודיעיני קיים. העיבוד שלו לקוי, בלשון המעטה. בבית הלבן, בארמון האליזה ובעוד מוקדי שלטון לא מבינים מה קורה בסוריה בפרט ובמזרח התיכון בכלל.

***

חבל על כל תרגיל נוסף של פיקוד העורף. בצורה בה "נערכים" בישראל למתקפה על העורף עדיף כבר לסמוך על המזל. אין די מסכות, אין תאום בין כוחות ההצלה ואיש לא יודע מי אחראי בשטח. דיונים ללא סוף וללא תכלית. בשיטה בה מתנהלים העניינים זו בדיחה עלובה. משרדי הביטחון, הגנת העורף וביטחון הפנים לא מצליחים להגיע להבנה אפילו על איזה יום בשבוע היום. היכן ראש הממשלה שיקרא לשרים הרלוונטיים ויורה להם להגיע להסדר תוך שעה? מישהו נרדם בשמירה ואנחנו נשלם את המחיר.

***

מדי כמה שבועות מתפרסמות ידיעות על "התקדמות בהפרטת התעשייה הצבאית". את הביזיון הזה יכלו לסיים כבר לפני שנים. תיקון – לא יכלו , היו חייבים. מפעל בטחוני קריטי לביטחון המדינה מקרטע בגלל שמשרדי הממשלה הנוגעים בדבר מפשלים בצורה שוטפת כבר שנים. ועדת החקירה תקום אחרי שהעסק יפגע בכולנו. כמה טמטום צריך כדי לא להגיע להסדר. כמה פשוט להגיע להסדר כזה. מה שחסר זו מנהיגות. זה מצרך שנעלם מהממשלה על משרדיה השונים. השרים רצים לחתוך סרטים של כבישים ומחלפים, אבל מפעל בטחוני מעניין להם את קצה הנעל (ניסוח מעודן).

***

התקריות בהר הבית הפכו תכופות יותר. אבנים ומקלות מושלכים על ידי מוסלמים שלא ברור מה הם עושים על ההר. תגובת המשטרה מהירה אבל לא מוחצת. זה גורם לפורעים להמשיך במעשיהם כמעט שבוע אחרי שבוע. תופעות כאלה צריך לחסל בכח, בהרבה כח.

iHLS – Israel Homeland Security

כאן יש שיטה שלא עושה את העבודה. העצורים משתחררים מהר, המשטרה מגיעה שוב וחוזר חלילה. אם זו שיטה לספק עבודה למשטרת ירושלים, אז זה נהדר. אבל אם מדובר בשמירת הסדר במקום הרגיש הזה צריך לנקוט יד חזקה הרבה יותר.

***

הבדיחה ששמה מועצת הביטחון של האו"ם ממשיכה להיות אחת הטובות ועם זאת העלובות בהיסטוריה. גוף משותק, חסר כל תועלת שחבל על כל דולר שמוציאים על המשך קיומו.

רוסיה וסין ממשיכות לטרפד כל פעולה שמישהו מנסה ליזום. במצב הזה מה הטעם להחזיק את המועצה הזו? היא וגם ארגון הגג שלה – האו"ם – עצמו הפכו מזמן לשני גופים חסרי תועלת שהם בדיחה. המדינות ובכללן ישראל ממשיכות לשלוח שגרירים לארגון העלוב הזה. זה עולה כסף לכולנו, זה חסר תועלת עד כדי גיחוך. לאיש אין אומץ לומר זאת, לא בעולם ולא בישראל. החיבור של צביעות ופחדנות הוא השולט.

***

סיפורי עלי באבא של סוריה שוברים שיאים. אתמול פורסם בכמה עיתונים ברוסיה דווקא כי סוריה מסוגלת ליירט כל מטוס שיתקוף מטרות בשטחה. היא גם מסוגלת, לדברי העיתון, ליירט כל טיל שיוט שישוגר לעברה. הסורים שכחו כמה התקפות עלומות שהיו בשנים האחרונות על מטרות בשטחם כאשר מערכות ההגנה האווירית היו עיוורות ממש. היכולות הצבאיות של אסד מוגבלות חוץ מהשימוש בנשק כימי, אבל הדמיון המזרחי עובד שעות נוספות בסיוע רוסי צמוד.

***

ישראל גזרה על עצמה לכאורה שתיקה בכל הקשור למשבר בסוריה והעימות האפשרי עם ארה"ב. אבל מדי כמה ימים לא יכולים ראשי המדינה להתאפק ומשחררים משפטים כמו "אם הם יתקיפו אותנו הם יפגשו את מלוא עוצמתו של צהל"… נו באמת, למה זה נחוץ? בשבוע שעבר הזכרתי את המשפט המפורסם ממערבון הספגטי "כשאתה צריך לירות, תירה, אל תדבר". זה התיחס להיסוסים של הממשל האמריקני. המשפט הזה נכון גם לגבי ראשי מדינתנו – תלמדו לשתוק. ההצהרות שאתם משחררים מעידות על משהו אחר שהוא לא עוצמה.