This post is also available in:
English (אנגלית)
מחשבי–על אמריקאים הותקנו באתר צבאי סודי של חיל המודיעין הישראלי; משימתם: הצפנה ופענוח של מסרים סודיים
יותר מ-10 מחשבי– על שרכשה ישראל פועלים בטכניון, באוניברסיטה העברית, במכון וייצמן ובאוניברסיטת בן–גוריון; שילוב יכולת המיחשוב של כולם ביחד יכול לסייע לישראל לפתור בעיה הנדסית חשובה: איך ניתן לייצר ראשי חץ כדי שיתאימו לשיגור בטילים בליסטיים בין–יבשתיים ארוכי טווח.
עמי דור–און
מאז שנת 1988 ניסתה ישראל לרכוש בארה"ב מחשבי–על (supercomputers) שיאפשרו לה להאיץ עד פי 100 את קצב הפעילות החישובית הנדרשת לפיתוח כלי נשק גרעיניים. מחשב–על בעל עוצמות חישוביות מתקדמות ביותר מן הסוג שביקשה ישראל לרכוש בארה"ב מסוגל לייצר סימולציה של גלי ההלם הנובעים מפיצוץ גרעיני, לחשב את מהירות תנועתם של ניוטרונים בעת התרחשות תגובת שרשרת גרעינית, לקבוע מה ההתנהגות הפיזיקלית של פיצוץ גרעיני הן בעת ביקוע המבוסס על פצצת פלוטוניום והם בביקוע המבוסס על פצצת אורניום מועשר ובתנאי טמפרטורות גבוהות ביותר.
על אף העובדה שניתן לייצר פצצת אטום "פשוטה" על בסיס יכולת חישוב של מחשבים פחות מתוחכמים, חשוב למדינה כמו ישראל, השואפת להשיג נשק גרעיני, להשתמש דווקא במחשבי–על כדי להימנע מן הצורך לבצע ניסוי אטומי. מחשבי–על מסוגלים גם לסייע מאוד בתכנון טילים בליסטיים ולבדוק את יכולתם לעמוד בטמפרטורות ובלחץ הנוצרים בעת החזרה דרך האטמוספירה.
במשך כל השנים מאז שנות השמונים סירבו ארה"ב ומדינות אחרות למכור לישראל מחשבי–על כיוון שישראל לא חתמה על האמנה הבינלאומית למניעת הפצתו של נשק גרעיני, אבל המאמצים הדיפלומטיים ושינוי נסיבות פוליטיות הפשירו את הסירוב עד שבשנת 1992 הצליח הטכניון לרכוש שני מחשבים גדולים ששילוב הכוחות ביניהם ייצר כוח חישוב כמו של מחשב–על. המחשבים האלה נרכשו מחברת בריטית בשם "מייקו סיינטיפיק" (Meiko Scientific).
כשנשבר הקרח ארה"ב הבינה כי לא תוכל למנוע מישראל לממש את תכניותיה, והסכימה ב-1994 למכור לישראל 9 מחשבי–על. שניים מחברת "קריי ריסרץ'" (Cray Research) , חמישה מחברת IBM ושניים נוספים מחברת "סיליקון גרפיקס" (Silicon Graphics).
המחשבים חולקו כך: הטכניון, האוניברסיטה העברית, ומכון וייצמן – אשר לכולם יש קשרים לתכנית הגרעין והטילים של ישראל. יכולת החישוב של המחשבים האלה יחד מגיעה לשיעור של 1,071 מיליון עד 6,796 מיליון פעולות בשנייה.
ההחלטה של המימשל האמריקאי למכור את מחשבי–העל האלה לישראל עוררה ביקורת חריפה בוועדה לאנרגיה אטומית בארה"ב ובמשרד ההגנה, מתוך ההערכה כי עוצמת מיחשוב כפי שהיא יכולה לבוא לידי ביטוי בשילוב פעילות כל מחשבי–העל תסייע לישראל לפתור בעיה הנדסית חשובה: איך ניתן למזער ראשי חץ מימניים כדי שיתאימו לשיגור בטילים בליסטיים בין–יבשתיים ארוכי טווח.
בנוסף לכך, בתחילת 1996, אישרה ארה"ב מכירת מחשב–על נוסף למשרד הביטחון הישראלי לשימוש ב"אתר צבאי סודי". המחשב שנבנה גם הוא בחברת "קריי ריסרץ'" הוא בעל יכולת חישוב של 2,625 מיליון פעולות בשנייה ועל פי מקורות אמריקאים מיועד לשימוש של שירותי המודיעין הישראליים. נמסר כי משימתו של מחשב–על זה היא להצפין ולפענח מסרים סודיים.
זה ועוד: בחודש מאי 1996 נודע כי ארה"ב אישרה, על פי בקשת משרד הביטחון הישראלי, שידרוג מחשב–על קיים מרמת עיבוד של 1,335 מיליון פעולות בשנייה לרמה של 2,596 מיליון פעולות בשנייה. אישור זה ניתן על ידי רמות גבוהות ביותר במימשל בניגוד לעמדת הגורמים האמריקאים המקצועיים. במקביל להחלטה זו אושר גם שידרוג של אחד ממחשבי העל במרכז המיחשוב באוניברסיטת תל אביב מרמה של 5,225 מיליון פעולות בשנייה לרמה של 10,425 מיליון פעולות בשנייה. באותה הזדמנות ארה"ב גם אישרה לישראל להעביר את מרכז מחשבי העל מאוניברסיטת תל אביב לאוניברסיטת בן גוריון.
המידע בכתבה זו פורסם באתר האמריקאי WISCONSIN PROJECT ON NUCLEAR ARMS CONTROL הפועל למניעת הפצתו של נשק גרעיני. האתר נוסד ב-1986 על ידי פרופ' גרי מילהולין (Gary Milhollin) בשיתוף עם אוניברסיטת ויסקונסין והוא מפעיל תכנית בשם risk report, העוקבת אחר פעילותן של חברות החשודות בקשרים עם יצרני נשק להשמדה המונית וארגוני טרור.
