חמאס – אתגרים מבית

This post is also available in: English (אנגלית)

בשנים האחרונות ניצב החמאס ברצועת עזה בפני קשת של ארגונים והתארגנויות סלפיות-ג'האדיות אשר קוראים תיגר על עצם קיומו. הסלפים-ג'האדים בעלי שני מאפיינים עיקריים: ראשית, רבים מפעיליהם הם צעירים שלחמו בעבר במסגרת ארגונים אחרים וערקו לאחר התסכול מהשתתפות החמאס בבחירות, מסירובו להחיל את כלל חוקי השריעה ובכך שהוא מתפשר במאבקו נגד ישראל. ההבנות לאחר מבצע עמוד ענן הן דוגמא. שנית, הסלפים-ג'האדים אינם תופסים עצמם חלק מהמאבק הפלסטיני המסורתי ואינם פועלים כארגוני שחרור לאומי המתמקדים בפלסטין, דוגמת החמאס, הג'האד האסלאמי וועדות ההתנגדות העממית, כי אם חלק מאידאולוגית אל-קעידה ג'האדית גלובלית, במטרה להוות ארגון שחרור כלל עולמי וכלל מוסלמי כנגד אלה אשר לא חולקים  את השקפת עולמם, לרבות מוסלמים.

בראיית הסלפים-ג'האדים, כל פתרון אשר לא יכלול כניעה מוחלטת לתביעותיהם הוא בבחינת תבוסה. מבחינת החמאס, הניסיון לרצות את תומכיו, המשך ההתנגדות לישראל, המתחים עם הפת"ח ולחצה של הקהילה הבינלאומית, עשויים להביא להגמשת עמדותיו עם הסלפים-ג'האדים. בין אם הארגון מגביר את המעצרים למניעת פגיעה במעמדו ובין אם משום רצונו שארצות הברית ואירופה יסייעו במחיקתו מרשימת ארגוני הטרור, האתגר של החמאס ברור: יהיה עליו למצוא דרך לגישור על הפערים כפי שמשתקף בניסיונות המשא ומתן המתקיימות בין הפלגים השונים בקהיר, תוך מדיניות תקיפה והמשך שימוש בכוח וביצוע מעצרים בצורה בררנית, באופן בו לא יתפס כבוגד בתומכיו מחד ולא כנכנע לתביעות הסלפים-ג'האדים מאידך.

ארגונים סלפים-ג'האדים

עליית המצע הסלפי-ג'האדי בשנים האחרונות בשורות הארגונים וההתארגנויות בעולם, כמו גם ברצועת עזה, מתבטאת בין היתר, במספר הארגונים ובמידת זיקתם לאידאולוגיה הסלפית-ג'האדית העולמית. הדוגמאות מגוונות: צבא האסלאם, הבולט מבין ההתארגנויות המזוהות עם אל-קעידה והג'האד העולמי ברצועת עזה, צבא האומה, שהוקם בידי פורשי ארגון ועדות ההתנגדות העממית והמזוהה אף הוא עם הג'האד העולמי, מועצת השורא של לוחמי הג'האד בירושלים-רבתי, המהווה מסגרת למספר התארגנויות סלפיות-ג'האדיות, ביניהן ההתארגנות אלתוחיד ואלג'האד, ארגון אנצאר אלסנה, שנטל אחריות לשיגור הטיל שגרם למותו של פועל תילאנדי בנתיב העשרה, וארגונים רבים אחרים.

i-HLS Israel Homeland Security

מספרים ומגבלות

קיים קושי בהערכת מספרי הפעילים הסלפים-ג'האדים ברצועת עזה עקב הבעייתיות במתיחת הקו הברור בין פעילים לבין תומכים ומזדהים, עובדה המשתקפת בהערכות הסותרות. לדוגמא, בראיון עם מנהיג סלפי ברצועת עזה ביוני 2011, הוא טען ליותר מ-11,000 פעילים. מספר דומה העלה באוגוסט 2011, ד"ר בועז גנור מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, אשר טען ל-10,000 פעילים. לעומתו אמר בינואר 2011 ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, שישנם כ-550 לוחמים פעילים לערך המזדהים עם האידאולוגיה של אל-קעידה בעזה. ואם בזה לא די, אזי בספטמבר 2012, דיווחה סוכנות הידיעות צרפתית (AFP) שברצועת עזה יש מספר מאות בודדות של סלפים.

אכרם עטאאלה, הפרשן הפוליטי מאוניברסיטת א-זהאר בעזה, ציין שמעצרם של סלפים-ג'האדים רבים בידי החמאס תרם לשיגורי טילים נוספים לעבר ישראל. לדידו, הסלפים מודעים היטב שהחמאס איננו מעוניין בעימות מזוין עם ישראל. עדיין, באופן כללי ניתן לומר שהערכת היכולות הארגוניות שלהם מוגבלות, הישגיהם נמוכים והסיכוי שיהוו איום ממשי על שליטת חמאס ברצועת עזה נמוך. למרות זאת, חשיבותם נעוצה לא ביכולותיהם הצבאיות אלא במגבלות שהם מטילים על חמאס. אלה קוראים תיגר על עצם המצע של החמאס אשר ממילא נתון ללחצן של ישראל, הקהילה הבינלאומית ולביקורת מבית.

התבטאויות נגד החמאס

בשנים האחרונות עולה נחישות הארגונים הסלפים-ג'האדים מול החמאס אשר באה לידי ביטוי בחילופי האשמות ובמעצרים. הדוגמאות לכך רבות: מנהיג ארגון אנצאר אלסנה, אבו קתאדה אל מקדסי, תקף בחריפות את החמאס ואמר: "כוחות הבטחון של החמאס רודפים אחרי המוג'הדין ששמים להם למטרה את האויב". מנהיג אחר בארגון, אבו חמזה אל-מקדסי, אף הוא האשים את החמאס בטרפוד מאמצי איחוד ההתארגנויות הסלפיות ברצועה, ובראיון שנערך עם מנהיג נוסף של הארגון, שיח' אבו עבדאללה אל-אנסרי, הוא אמר שאחיהם מאל-קעידה הפזורים בעולם הם בעלי הדרך הנכונה ומחדשי הדת המוסלמית שנמוגה. לבסוף אמר: "כולנו הסטודנטים של אוסמה בן לאדן ויצאנו מבית מדרשו". יש לציין את מועצת השורא של לוחמי הג'האד בירושלים-רבתי, מסגרת העל החדשה של התארגנויות סלפיות-ג'האדיות ברצועת עזה אשר כוללת ככל הנראה גם את ההתארגנות אלתוחיד ואלג'האד, אשר האשימה את החמאס בביצוע חיפושים וחקירות בבתים של פעיליה. לאחרונה פרסמה כרוז בו נטען שהחמאס מאפשר לאנשי מודיעין מצריים לתחקר עצורים סלפים במתקן אנצאר בתוך הרצועה.

עימותים עם החמאס

ראש ארגון מועצת המוג'הידין הסלפית בעזה, אבו עבדאללה הביע כעסו על המעצרים שמבצע החמאס ואמר: "כואב לנו שאלה המכנים עצמם אנשי מנגנון הביטחון ומוסלמים מפנים את הסכין ללוחמי הקודש ובאותו זמן ממשיכים את הרגיעה עם היהודים". גם ארגון צבא האומה האשים את החמאס במעצרים ובעינוי שישה מחבריו בנוסף להודעת מנהיגו, השיח' אסמאעיל חמיד אמר: "לא יהיו כל פשרות, השיח' ימשיך בג'האד ובהטפה ולא יהיה נתון לחישובים פוליטיים שמבזבזים את זכויותינו לעודד את אויבינו."

עימות יוצא דופן התרחש ביולי 2009 במסגד ברפיח בין החמאס, פעילים סלפים-ג'האדים ופעילי ג'נד אנצאר אללה. מקור העימות בדרשה שנשא השיח' הסלפי-ג'האדי עבד אללטיף מוסא, ביום שישי במסגד אבן תימיה ברפיח, בה גינה את החמאס בחריפות ובסיומה הכריז על הקמת אמירות אסלאמית בפלסטין. התוצאה היתה מכה קשה לארגון ג'נד אנצאר אללה: 28 סלפים-ג'האדים נהרגו, למעלה מ-100 נפצעו ויותר מ-100 נעצרו .

תגובת החמאס

מאז סיום מבצע עמוד ענן בנובמבר 2012 ממשיך החמאס בניסיונותיו לכפות מדיניות פיגועים מרוסנת, תוך ביצוע של מעצרים, וביתר שאת. כך לדוגמא, טענו גורמים סלפים-ג'האדים שהחמאס פרס לאחרונה כוח צבאי חדש, 'כוח השיטור האזרחי', המורכב מכמה מאות פעילים במטרה למנוע בין היתר ירי רקטות מרצועת עזה. בנוסף, משרד הפנים של חמאס אישר בפעם הראשונה ובגלוי, את מעצרם של שישה פעילים סלפים החשודים בגניבת נשק ובתכנון פיגועים, בנוסף למעצרם של עשרות פעילים סלפים שאף פתחו בשביתת רעב בבתי הכלא של החמאס. ניתן רק להעריך שהקצנת מדיניות החמאס מול הסלפים-ג'האדים מוּנָעת בין היתר, מתמורה אפשרית מצידה של ישראל  בדמות הקלות נוספות ומהותיות בתחומים שונים, ומהקהילה הבינלאומית בדמות האפשרות להסירו מרשימת ארגוני הטרור, מתן כספים והשקעות בפיתוח עזה וכדומה.

i-HLS Israel Homeland Security

בסיכומו של דבר, הדוגמאות למתחים ולעימותים המילוליים כמו גם האלימים בין הארגונים והתארגנויות הסלפיות-ג'האדיות לבין ארגון החמאס מגוונות. מאלה עולה שהקרע בין השניים הוא עובדה שרירה וקיימת ובתנאים הנוכחיים, בעל כיוונים מנוגדים: בעוד החמאס מקיים מערכת שלטונית פוליטית, מסרב להחיל את כלל חוקי השריעה וניאות להפסקת אש עם ישראל, פועלים הארגונים וההתארגנויות הסלפיות-ג'האדיות מתוך ציווי דתי אידאולוגי עמוק. אלה מנסים להוות תנועת שחרור מוסלמית עולמית נגד כל מי שלא חולק את השקפת עולמם, לרבות החמאס. יהיה אשר יהיה הפתרון המוצע, אם לא יכלול הסכמה מלאה לתביעותיהם, לא ירפו. לפיכך, האתגר של החמאס טמון ביכולתו לנווט בין שימוש מרוסן בכוח וניהול הידברות יעילה, באופן בו לא יתפס כבוגד בתומכיו מחד, ולא כנכנע לתביעות הסלפים-ג'האדים מאידך.

מאת שלומי יאס, בוגר תואר שני בלימודי ביטחון וטרור

ומתמחה בתוכנית צבא ואסטרטגיה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)