This post is also available in:
English (אנגלית)
היכולת הבולטת ביותר של מערכת כיפת ברזל היא היירוט הסלקטיווי – המערכת יודעת היכן יפלו הטילים התוקפים, ומקבלת החלטות אוטונומיות לתקוף טיל העלול לפגוע באזור מיושב ולהניח לטיל ההולך לים או לשטח בלתי מיושב.
כך מתאר תא"ל (מיל) ד"ר דניאל גולד, לשעבר ראש המחקר והפיתוח בצה"ל ובמשרד הביטחון, את היתרונות הגדולים של מערכת כיפת ברזל בהרצאתו בכנס על איומים אווירייים בעידן המודרני הנערך היום בתל אביב. "לטיל המיירט יש מוח וסנסורים", מסביר ד"ר גולד, "הוא מחשב את האלגוריתמים איך לתמרן והיכן ליירט ולפגוע ברקטה ולהשמידה כך שלא תפגע באזור מיושב למטה. את כל זה מבצע טיל כיפת ברזל בלי שיגידו לו מה לעשות מהקרקע, זאת החוכמה". גולד מסביר כי ההתמודדות עם האיום הבליסטי בישראל מתבצעת בכמה שכבות, והמאפיינים את האיומים הטיליים והרקטיים הם ירי מטווחים קצרים, בינוניים וארוכים, חתימה נמוכה של הרקטות, זמן חשיפה קצר, היטמעות הרקטות באזורים מיושבים, כמויות גדולות של רקטות וירי מטחים רבים. מאפיינים אלו מחייבים השקעות גדולות במודיעין, ואמנם, לדבריו רוב הכסף במדינת ישראל מושקע במודיעין ובתקיפה.
עוזי רובין: "80 אחוז מהנשק שהיה במחסנים בלוב הוברחו לסיני"
עוזי רובין, לשעבר ראש מנהלת חומה במשהב"ט, סקר את השלכות המהפכים בעולם הערבי על איום הטילים. לדבריו, היו בעולם הערבי כמויות מדהימה של תכניות לפיתוח טילים והשמדה המונית: שבע תכניות טילים, ארבע תכניות של נשק גרעיני ושלוש תכניות של פיתוח נשק כימי. כתוצאה מהמהפכים בעולם הערבי התמעט מספר התכניות האלו, "והיום נשארנו עם תכנית גרעינית אחת באיראן ותכנית כימית אחת בסוריה".
חילופי השלטון במדינות ערביות הביאו להתפזרות אמצעי לחימה בארצות אחרות או אצל מיליציות למיניהן. לדברי עוזי רובין "80 אחוזים מהנשק שהיה במחסני נשק בלוב הוברחו לסיני". תופעה נוספת: ניסיונות הסתרה של מערכי הטילים. בצילומים של תרגילים צבאיים בסוריה נראות משאיות נושאות טילים צבועות בצבעים של כלי רכב אזרחיים. הרכב נוסע על הכביש כאילו הוא רכב אזרחי תמים כדי להיטמע בתנועה הרגילה, עד שהוא מגיע לאתר השיגור. רובין צופה שתי התפתחויות אפשריות בסוריה: אם משטר אסאד יישאר על כנו, הוא יחזיק בסד"כ שלו. אם המורדים ינצחו, יש סכנה של התפזרות הנשק, כפי שקרה בלוב, ונפילת הנשק לידי ארגונים, לוחמים וכוחות בלתי סדירים. "מצב כזה יעשה לישראל חיים יותר קשים".
יפתח שפיר, עמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, סקר את תכניות הטילים ארוכי הטווח בעולם הערבי: לעיראק אין תכנית טילים, למצרים יש טילי סקאד ישנים מדגמי B ו-C. לסעודיה שי טילים מיושנים משנות ה-80. לעומת כל אלו, לסוריה יש מאגר גדול ביותר של טילים מסוגים מגוונים, חלקם בפיתוח סורי וחלקם בפיתוח בשיתוף מדינות כמו איראן וצפון קוריאה.
אשר לכלי טיס בלתי מאוישים, מסר שפיר כי במדינות ערביות מפתחים היום כטב"מים בטכנולוגיות מקדמות, עם מערכות הנחייה GPS, מערכות ניווט מתקדמות ויכולת לפגוע במטרות ימיות ויבשתיות. אחד האיומים הרציניים הם טילי יאכונט מתוצרת רוסיה, הניתנים לשיגור ממטוסים או מאניות. זה טיל שאחרי שיגורו עולה לגובה של כמה עשרות מטרים, נעצר במעופו, משנה זווית וטס לעבר המטרה במהירות עצומה.
לדעת יפתח שפיר, האיומים לישראל מטילים וכטב"מים ערביים הם בעיקר בזירה הימית, ובאחרונה יש בזירה הימית נכסים ישראליים חדשים חשובים ביותר, כמו שדות הגאז ואסדות הקידוח, שיש להגן עליהם. הטילים והכטב"מים בידי האויב הולכים ומשתכללים ויש להם יכולות לפגוע במטרות יבשתיות וימיות.
מאת דן ארקין,
