כך מוברח הנשק לרצועת עזה – מסמך של השב"כ
This post is also available in: 
English (אנגלית)
רקע
תופעת הברחות האמל"ח (אמצעי לחימה) לרצועה אינה חדשה. היא קבלה תאוצה בעקבות מבצע "עופרת יצוקה", לאחר שחמאס ו"הג'יהאד האסלאמי" קבעו לעצמם כיעד להשיג אמל"ח תקני "איכותי", שיאפשר להם הישג תודעתי משמעותי בעימות עתידי מול ישראל. זאת, הן באמצעות פגיעה רחבה יותר בעורף הישראלי (בכלל זאת, הגדלת טווח הרקטות) והן בהתמודדות בשטח מול צה"ל (לדוגמה, נשק נ"מ לפגיעה במסוקים/בכלי טיס וכד').
איראן משמשת כגורם מרכזי באספקת נשק לחמאס ול- "ג'יהאד האסלאמי"
במאמץ ההתחמשות שלהם זוכים חמאס ו"הג'יהאד האסלאמי" ל"רוח גבית" מצד איראן, אשר נוכח רצונה להעמיק את השפעתה במערכת הפלסטינית ובקרב ארגוני הטרור הפלסטיניים, מבטאת את תמיכתה במחנה "ההתנגדות" באספקת אמל"ח תקני "איכותי" לשני הארגונים הנ"ל.
ציר ההברחה המרכזי של העברת האמל"ח לרצועה הוא איראן —> סודאן —> מצרים וסיני —> רצועת עזה, כאשר איראן מעורבת ישירות באספקת האמל"ח ובתאום העברתו ושינועו לעבר הרצועה.
החל משנת 2010 הוברחו לרצועה בציר זה מאות רבות של רקטות תקניות (רובן לטווחים ארוכים של 20 ו-40 ק"מ), כאלף פצצות מרגמה, עשרות (בודדות) של פריטי נ"ט, טונות של חנ"ם (חומר נפץ מרסק) תקני ושל חומרי גלם לייצור חנ"ם.
מרחב סיני כמוקד ציר ההברחה וחולשת הפעילות המצרית לסיכולו
בציר הברחה זה משמשת סודאן כצומת מרכזי, אליו מגיע האמל"ח, בדרכים שונות, מאיראן, וממנה יוצא לרצועת עזה, דרך מצרים וסיני.
במרחב סיני, המשמש כתחנה אחרונה לפני הכנסת האמל"ח המוברח לרצועה, פועלים תשתיות מקומיות של מבריחים, רובן בדואים תושבי סיני, שההברחות משמשות עבורם כמקור פרנסה עיקרי. תשתיות אלו עוסקות ברכש האמל"ח ושינועו מגבול מצרים-סודאן ועד לגבול הרצועה.
טרם המהומות וחילופי השלטון פעלה מצרים לסיכול הברחות האמל"ח, באמצעות קידום פרויקטים הנדסיים בגבול עם הרצועה, כדוגמת "קיר הפלדה" התת-קרקעי (שבנייתו טרם הושלמה) ומערך הסנסורים.
הפעילות המצרית לא הפחיתה באופן משמעותי את היקף הברחות האמל"ח לרצועה. זאת, בשל קשיים, שחלקם אובייקטיבים, כגון: אורך הגבול עם סודאן (למעלה מ-1,200 ק"מ), ובעייתיות הפקוח על הגבול עם רפיח, הרווי מאות מנהרות, שחלקן בנויות באזורים של צפיפות אוכלוסין.
כיום ממוקדת תשומת הלב של השלטון המצרי בייצוב השלטון החדש, דבר המקל על המבריחים בסיני את המלאכה.
סיכום
בנושא הברחות האמל"ח לרצועת עזה נוצר מפגש אינטרסים, בין איראן, ספקית האמל"ח, השואפת להשיג באמצעותו השפעה בזירה הפלסטינית, לבין חמאס, מובילת מחנה ההתנגדות נגד ישראל, החותרת להשיג יתרון על ישראל, באמצעות רכישת אמל"ח תיקני "איכותי", בדגש על רקטות ארוכות טווח ונשק נ"ט ו-נ"מ.
הציר המאפשר את הכנסת האמל"ח המוברח לרצועה בקלות יחסית עובר בסיני, שם חיים מבריחים העוסקים למחייתם בהברחות. פוטנציאל האיום על ישראל, נוכח כניסתו של אמל"ח "תקני" ואיכותי לרצועה, גובר נוכח העובדה כי בשל חילופי השלטון, המשילות המצרית בסיני אינה גבוהה, והדבר מאפשר למבריחים בסיני לפעול כמעט באין מפריע.
