העוקץ הניגרי – "האבות המייסדים" של פשיעת הסייבר

This post is also available in: English (אנגלית)

בכוחה של מתקפת סייבר, להביא להתמוטטות  מערכות הגנת המולדת במדינות רבות ולהפסקת פעולתן של מערכות חיוניות ובסיסיות. ככל שהמדינה המותקפת מתקדמת יותר ועושה שימוש נרחב יותר במערכות שליטה ובקרה מתוחכמות, כך מתקיים על פניו פוטנציאל נזק כבד יותר לאותה מדינה. ללוחמת הסייבר של היום, קדמו "האבות המייסדים" או יזמי הונאות, ואלו התרכזו ועודם מרוכזים בעיקר בניגריה. כשליש מאוכלוסיית היבשת השחורה מתרכזת בניגריה, מדינה בעלת בטחון אישי מעורער למדי ומקומה אינו נפקד, אף מאזהרות המסע של המטה ללוחמה בטרור.

עקיצות באמצעות האינטרנט הפכו כבר מזמן לספורט לאומי בניגריה ואף במדינות נוספות באפריקה.  אלו לא פוסחים על אזרחים תמימים בעולם כולו ואף חברות מסחריות כבר טעמו גם כן "מנחת זרועם". להלן כמה משיטות הפעולה הנקוטות עד היום, על ידיי אלו שקדמו ללוחמת הסייבר. בניגוד ללוחמת הסייבר, להצלחת ההונאה ואו גרימת נזק (כספי במקרה דנן), נדרשת למעשה רק תכונה אחת וזו הטיפשות האנושית ומזה ככל הנראה לא קיים מחסור.

מי מאיתנו לא קיבל בעבר הודעות אימייל המודיעות לו בקול תרועה רמה כי זכה באי אילו מיליוני דולארים או פאונדים, בהגרלה שבוצעה בין משתמשי "מייקרוסופט" או "גוגל" וכד'. להודעה זו מצורף מס' טלפון (לרוב לונדוני) שבו מצוי משת"פ למעשה ההונאה ועליך הזוכה לקבל בטלפון זה פרטים נוספים. בשלב זה "הזוכה המאושר" מתבקש להעביר סכום בן שלוש ספרות לחשבון בנק מסוים וזאת לשם מימון העברת הכסף בפועל. מאחר ומיילים אלו מופצים במיליוני עותקים, די להם לאותם נוכלים הפועלים בד"כ מבתי קפה אינטרנט, בפרומיל כזה או אחר של תמימים, שנופלים בפח ומעבירים לידיהם את התמורה המבוקשת. אם ברשותך עסק קטן, סביר שכבר קיבלת מיילים ממי שמציגים עצמם כשרים בכירים לשעבר בממשלות שונות באפריקה, שנמלטו לאירופה עם סכומי כסף גדולים והם מבקשים עתה עזרה בהשקעת הכסף . בהמשך כמובן שבעל העסק נידרש להעביר סכום מסוים למימון העברת הכסף אליו ע"י בלדרים.

חברות יצרניות העוסקות גם ביצוא, כבר נחשפות לרמה גבוהה יותר של נוכלים. הללו מבקשים לרכוש מהיצרנים, סחורות בהיקפים גדולים במיוחד. ברשותם של נוכלים אלו, דרפטים של חוזים שנכתבו ע"י עורכי דין, סיפורים ומסמכים המעידים על כך שהמימון לעסקה בא מהאו"מ או מהאיחוד האירופאי במסגרת תמיכתו במדינות מתפתחות וכד'. לא אחת נשלח על ידם פורמט מהודר ומפוברק של מועצת המנהלים של אותה חברה אפריקאית. מיצג שווא זה כולל תמונות של משרדים מפוארים ותמונות של בעלי התפקידים  באותה חברה פיקטיבית. לאחר חתימות הדדיות על חוזים לאספקת ציוד/סחורה במיליוני דולרים, מתבקש  היצרן/היצואן לשלם אחוז מסוים משווי העסקה לצורך "ביול החוזה." אחרים מספקים על נקלה מסמכים בנקאיים חתומים המכילים ערבות בנקאית לשחרור התשלום מיד עם הגעת הסחורה לנמל. רבים התפתו לכך וכמובן שעם הגעת הקונטיינרים לנמל בניגריה, נעלם המזמין עם הסחורה כאילו בלעה אותו האדמה.

תופעת העוקץ הניגרי כבר הפכה לשם דבר בעולם העסקי ועל כן החלו אלו הנוכלים לפעול  ממדינות אחרות באפריקה. תוצאת הלוואי של פעילות זו, היא הסבת נזק לאומי של ממש לניגריה וזאת, משום שרבים בעולם כולו, מסרבים או חוששים לבצע עסקות אף עם גורמים הגונים במדינה. היה ונקשרות בכל זאת עסקות עם גורם ניגרי, נידרש אז המזמין לשלם את מלוא העסקה במזומן ומראש, עוד טרם עזיבת הסחורה את שערי מפעל היצרן.

.