This post is also available in:
English (אנגלית)
רחפנים הם כלי יעיל למשימות תצפית וסיור, משום שהם יכולים להישאר באוויר מבלי לסכן צוות. עם זאת, הם גם יוצרים חתימות שעלולות לחשוף את נוכחותם, בעוד שהפעלת מספר כלי טיס במקביל יכולה לדרוש תשומת לב רבה מצד המפעילים. אב־טיפוס חדש מפותח במטרה להתמודד עם שתי הבעיות: להפחית את הרעש שהוא מייצר, ובהמשך לאפשר לבינה מלאכותית לתאם בין מספר כלי טיס.
חברת Eva Defense האמריקנית מפתחת רחפן אוטונומי בעל חתימה אקוסטית נמוכה, המיועד בין היתר למשימות מודיעין, תצפית וסיור, אבטחת היקפים, הגנה על תשתיות וממסר תקשורת.
אב־הטיפוס הנוכחי מיועד להפעלה מרחוק, בעוד שגרסאות עתידיות מתוכננות לפעול ברמת אוטונומיה גבוהה יותר. לדברי החברה, החתימה האקוסטית המופחתת נועדה להקשות על גילוי כלי הטיס במהלך פעילותו.
החברה מתארת את התכנון גם כמתאים למשימות שבהן נדרשת חשאיות, אם כי טרם פורסמו נתונים מפורטים על רמת הרעש, ממדי הרחפן, מערכת ההנעה או חתימות אחרות שלו.
התפיסה לטווח הארוך חורגת מהרחפן הבודד.
על פי דיווח של NextGenDefense, החברה מתכננת לשלב גרסאות עתידיות עם SwarmOS, פלטפורמת פיקוד ושליטה מבוססת בינה מלאכותית שנועדה לנהל מספר מערכות אוטונומיות באמצעות ממשק משותף. התוכנה מיועדת לתמוך בתכנון משימות, ניווט, עיבוד נתוני חיישנים ותיאום בין כלי הטיס.
במקום לחייב מפעיל לשלוט ידנית בכל תנועה של כל רחפן, פלטפורמת הפיקוד והשליטה עשויה לסייע בחלוקת משימות בין כלי הטיס ולתאם את התרומה של כל אחד מהם למשימה הרחבה. הדבר יכול לכלול עיבוד מידע שנאסף ממספר חיישנים והצגתו בתוך סביבת הפעלה משותפת.
לגישה יש יישומים ביטחוניים ברורים. רחפן שקט יותר יוכל לבצע משימות סיור או אבטחת היקפים תוך מתן התרעה אקוסטית מצומצמת יותר על נוכחותו, בעוד שמספר כלי טיס מקושרים יוכלו להתפרס על פני שטח רחב יותר. תצורות לממסר תקשורת עשויות גם לסייע בהרחבת הקישוריות בין כוחות או חיישנים הפרוסים במקומות שונים.
לדברי החברה, המטרה הרחבה יותר היא לחבר כלי טיס, חיישנים וציוד תקשורת לרשת הגנה אוטונומית, ולא לפתח רחפן עצמאי נוסף.
החזון הזה עדיין נמצא בשלבי פיתוח. כלי הטיס הנוכחי הוא אב־טיפוס, והחברה מתכננת ניסויים נוספים שיבחנו את מאפייני הטיסה שלו, ביצועיו האקוסטיים, זמן השהייה באוויר, הניווט האוטונומי, התקשורת והיכולת לשאת מטע"דים שונים.
הבדיקות הללו יקבעו כמה מהיכולות המתוכננות יוכלו לעבור משלב הקונספט למערכת מבצעית.
בשלב זה, הפרויקט משלב שתי מגמות שהולכות ומעצבות את עולם התעופה הבלתי מאוישת: צמצום החתימות שמקלות על גילוי רחפנים, וצמצום המעורבות האנושית הנדרשת להפעלתם.
אם שילוב פלטפורמת הפיקוד והשליטה המתוכננת יתקדם כמתוכנן, המאפיין המרכזי של המערכת עשוי בסופו של דבר להיות לא רק עד כמה בשקט יכול רחפן אחד לטוס – אלא עד כמה בשקט יכולה קבוצה שלמה של רחפנים לעבוד יחד.
