This post is also available in:
כלי רכב צבאיים קלים מתמודדים עם פשרה לא פשוטה. מצד אחד, הם צריכים להישאר ניידים מספיק כדי להעביר כוח אדם וציוד בתוואי שטח מורכב; מצד שני, הצוותים עלולים להיחשף לירי, לרסיסי פגזים ולאיומי נפץ. הוספת מיגון לאחר שהרכב כבר תוכנן יכולה לספק הגנה, אך היא גם מוסיפה משקל ועלולה לדרוש שינויים משמעותיים בפלטפורמה המקורית.
גרסה חדשה של רכב השטח INEOS Grenadier 4×4 נוקטת גישה אחרת. הדגם, המכונה Enhanced Protection Vehicle (EPV), משלב תא צוות משוריין שתוכנן במיוחד כחלק בלתי נפרד מהרכב, ומיועד למשימות ניידות צבאיות שבהן נדרשת רמת הגנה גבוהה יותר ליושבים בו.
על פי INEOS Automotive, תא הצוות תוכנן לעמוד בדרישות המיגון של תקן נאט"ו STANAG Level 2. התקן מגדיר רמות מסוימות של הגנה בליסטית והגנה מפני פיצוצים, אם כי החברה טרם פרסמה מפרט מפורט של תצורת המיגון או את תוצאות הניסויים של הרכב.
על פי דיווח של NextGenDefense, ההבדל המרכזי הוא שהמבנה הממוגן משולב ברכב מלכתחילה, ולא נוסף אליו כחבילת שריון חיצונית קונבנציונלית. תכנון תא הצוות סביב המיגון כבר מהשלבים הראשונים מאפשר למהנדסים להביא בחשבון יחד את רמת ההגנה, העומסים המבניים ומבנה הרכב, במקום להתאים גוף סטנדרטי לאחר הייצור.
בתמונות שפורסמו נראה מרכב מתכתי סגור לחלוטין שנועד להגן על הנוסעים בתוך תא הצוות. נראה כי הרכב מצויד גם בשנורקל ליניקת אוויר למנוע, שיכול לסייע בשמירה על זרימת האוויר בעת נסיעה במים או בסביבה מאובקת, וכן בכננת חילוץ קדמית למקרים שבהם הרכב נתקע או נדרש לסייע בחילוץ כלי אחר.
ה־EPV מבוסס על ה־Grenadier, פלטפורמת הנעה כפולה שפותחה במקור לשימוש בתנאי שטח תובעניים. יכולת העבירות הזו רלוונטית במיוחד לכוחות צבאיים הזקוקים לכלי רכב קלים שיכולים לפעול הרחק מכבישים סלולים תוך נשיאת כוח אדם או ציוד משימה.
התצורה המשוריינת מוצעת במסגרת ההתמודדות על תוכנית Light Mobility Vehicle, שבוחנת מחליפים לציים המתיישנים של רכבי Land Rover ו־Pinzgauer.
ה־EPV יוצג לצד שתי תצורות בעלות מיגון קל יותר: רכב לשימוש כללי ורכב קל רב־משימתי. יחד נועדו הגרסאות לספק שילובים שונים של ניידות, כושר נשיאה ומיגון, במקום לנסות להתאים תצורה אחת לכל סוגי המשימות.
עבור כוחות ביטחון, כלי רכב בקטגוריה הזו ממלאים את הפער שבין רכבי שטח רגילים לבין פלטפורמות משוריינות כבדות בהרבה. הם עשויים לשמש להעברת צוותים קטנים, ציוד פיקוד ושליטה או אספקה באזורים שבהם נדרשת הגנה מסוימת מפני ירי ופיצוצים, אך הגודל והמשקל של רכב משוריין כבד יותר אינם מעשיים.
מאחר שנתוני ביצועים מפורטים עדיין לא פורסמו, ערכו של הרכב ייקבע בסופו של דבר לפי מידת ההצלחה שלו באיזון בין מיגון, כושר נשיאה, ניידות ואמינות.
עם זאת, הבחירה התכנונית המרכזית כבר ברורה: במקום לקחת רכב שטח קשוח ולהוסיף סביבו מיגון בדיעבד, תא הצוות המוגן נבנה כחלק מהרכב כבר מההתחלה.


























