This post is also available in:
English (אנגלית)
רחפנים זולים יצרו בעיה יקרה עבור מערכי ההגנה האווירית. כלי טיס בלתי מאוישים קטנים ניתנים להפעלה בכמויות גדולות, בעוד שיירוטם באמצעות טילים קונבנציונליים עלול לעלות פי כמה וכמה ממחיר הרחפן שמושמד. גם מערכות קבועות נגד רחפנים מספקות מענה מוגבל כאשר הכוחות הקרקעיים נמצאים בתנועה מתמדת.
מערכת לייזר ניידת חדשה בעוצמה של 50 קילוואט מפותחת במטרה להתמודד עם שתי הבעיות. Hanwha מתכננת לשלב את טכנולוגיית האנרגיה המכוונת Cheongwang שלה עם הרכב המשוריין הגלגלי Tigon 8×8, וכך ליצור מערכת שתוכל לנוע לצד הכוחות הקרקעיים ולהתמודד עם מטרות אוויריות מהירות.
הקונספט הוצג בתערוכת MSPO 2026, כאשר אב־טיפוס כבר פותח ותחילת הייצור הסדרתי מתוכננת לסוף 2027.
הנשק מבוסס על מערכת הלייזר הקיימת, שנמצאת בשימוש מבצעי מאז 2024 לצורך הגנה על אתרים אסטרטגיים. בתצורה החדשה הוגדל הספק הלייזר ל־50 קילוואט, והמערכת עוברת מתפקיד הגנתי נייח לפלטפורמה משוריינת וניידת על גלגלים.
על פי דיווח של Interesting Engineering, במקום לשגר קליע, הנשק מכוון אנרגיית לייזר מרוכזת לעבר הרחפן. המערכת צריכה תחילה לגלות את המטרה הנעה ולעקוב אחריה במדויק, ולאחר מכן לשמור את הקרן ממוקדת בנקודה פגיעה למשך זמן מספיק, עד שהחום המצטבר גורם נזק לרכיבים חיוניים.
מנגנון הפעולה הזה יוצר את אחד היתרונות המרכזיים של נשק אנרגיה מכוונת נגד רחפנים: עלות היירוט. החברה מעריכה כי ירי לייזר בודד עולה כ־2,000 וון, שהם כ־1.5 דולר. בניגוד לטילים או לתחמושת קונבנציונלית, המערכת אינה צורכת מיירט פיזי בכל ירי, אם כי היא עדיין תלויה באספקת חשמל מספקת ובמערכת יעילה לניהול חום.
התקנת הלייזר על הנגמ"ש המשוריין Tigon 8×8 מוסיפה למערכת ניידות ומיגון. במקום להגן רק על מתקנים קבועים, הרכב יוכל לנוע יחד עם הכוחות ולספק הגנה מפני כלי טיס בלתי מאוישים בהתאם לשינויים במצב הטקטי.
מערכת ה־50 קילוואט מפותחת גם כחלק ממערך הגנה אווירית רב־שכבתי. הארכיטקטורה הרחבה יותר של החברה כוללת כלי רכב נגד רחפנים המבוססים על תותחים, רחפני יירוט, מערכות הגנה אווירית לטווח קצר וטילי קרקע־אוויר לטווחים ארוכים יותר, המחוברים באמצעות מערכות פיקוד ושליטה. במקביל מוצג גם רכב לייזר טקטי נפרד בעוצמה של 20 קילוואט.
לשילוב בין שכבות ההגנה יש חשיבות משום שללייזרים יש גם מגבלות. גשם, ערפל, אבק ותנאים אטמוספריים אחרים עלולים לפגוע ביעילות הקרן, בעוד שכל יירוט דורש מעקב מדויק וזמן מספיק שבו הלייזר נשאר ממוקד במטרה. זמינות החשמל ויכולת הקירור יכולות גם להשפיע על הקצב שבו המערכת מסוגלת להתמודד עם איומים בזה אחר זה.
לכן, הרכב המצויד בלייזר בעוצמה של 50 קילוואט אינו מיועד להחליף מערכות הגנה אווירית קונבנציונליות. תפקידו האפשרי ממוקד יותר: לספק לכוחות הקרקעיים דרך ניידת וזולה יחסית להתמודד עם רחפנים, תוך שמירת המיירטים היקרים יותר לאיומים שמחייבים שימוש בהם.
אם הפיתוח יתקדם כמתוכנן, הייצור הסדרתי עשוי להתחיל עד סוף 2027. המבחן המרכזי יהיה אם היתרון הכלכלי שהופך את הלייזר לאטרקטיבי על הנייר יישמר גם כאשר המערכת תידרש לעקוב אחר רחפנים אמיתיים וליירט אותם מפלטפורמה ניידת בשדה הקרב.
